סרביה הסיטה את סחר החוץ שלה לעבר האיחוד האירופי, חלקה של רוסיה כ-7–8% – שגריר

כפי שמדווח Srpski ekonomist, הקשרים הכלכליים של סרביה עם האיחוד האירופי רחבים כיום בהרבה מהסחר עם רוסיה, ואילו התלות העיקרית של בלגרד במוסקבה נשמרת בראש ובראשונה במגזר האנרגיה, הצהיר שגריר סרביה באוקראינה Andon Sapundzhi.

לדבריו, כ-70% מהיצוא והיבוא הסרבי מתקיימים עם מדינות האיחוד האירופי, ועוד כ-15% עם מדינות האזור שהן מועמדות או שואפות להצטרף לאיחוד האירופי, ובהן בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו, צפון מקדוניה (North Macedonia) ואלבניה.

“שאר המדינות מהוות את יתרת סחר החוץ, ובהן ארצות הברית (United States), סין ורוסיה. חלקה של רוסיה הוא כ-7–8%, וחלק ניכר מהסחר הזה מורכב ממשאבי אנרגיה, בראש ובראשונה גז טבעי”, אמר Sapundzhi בראיון ל-Apostrophe.

לדבריו, דווקא התלות בנשאי האנרגיה הרוסיים נותרת אחד המרכיבים הרגישים ביותר ביחסים הכלכליים בין סרביה לרוסיה, ולכן בלגרד פועלת לגיוון מקורות האספקה ונתיביה.

בנפרד התייחס השגריר למצב סביב חברת הנפט והגז הגדולה ביותר בסרביה, NIS, שנקלעה להגבלות סנקציות אמריקאיות בשל השתתפות רוסית בהון.

לדבריו, תהליך שינוי מבנה הבעלות ב-NIS נמצא בשלב פעיל. סרביה דנה במבנה העתידי של החברה עם MOL ההונגרית, ובמקביל נמשכים המגעים עם Gazprom Neft הרוסית. להשלמת העסקה נדרשים, בין היתר, אישורים מתאימים במסגרת משטר הסנקציות האמריקאי.

Sapundzhi ציין כשתי העדיפויות המרכזיות של סרביה את שמירת הביטחון האנרגטי ואת חיפוש מבנה בעלות יציב לטווח ארוך ב-NIS.

לחברה יש חשיבות אסטרטגית לכלכלת המדינה, שכן היא מפעילה את בית הזיקוק היחיד בסרביה, ב-Pančevo.

יחד עם זאת, הדיפלומט הדגיש כי שינוי מבנה הסחר אינו אומר שסרביה מוותרת לחלוטין על יחסים כלכליים עם רוסיה.

בלגרד, מצדה, ממשיכה בקו של הצטרפות לאיחוד האירופי. לדברי Sapundzhi, האינטגרציה האירופית נותרת עדיפות אסטרטגית של המדינה, אף שסירובה של סרביה להצטרף לסנקציות נגד רוסיה יוצר קשיים במשא ומתן עם בריסל.
מקור