מלחמת ה"כטב"מים" של רוסיה נגד אוקראינה משנה את הדוקטרינה של הכוחות המזוינים המודרניים – מומחי הפורום בבוקרשט

השימוש ההמוני במערכות בלתי מאוישות במלחמת רוסיה נגד אוקראינה אינו רק התפתחות טכנולוגית אלא שינוי עמוק בהיגיון של ניהול הלחימה, שאליו רוב מדינות אירופה עדיין אינן מוכנות, אמרו משתתפי הפאנל "The Russia–Ukraine Drone War: Innovation on the Front Line and Beyond. What Can We Learn for Our Own Defense?" בפורום לשיקום אוקראינה בבוקרשט.

את פאנל VIa הנחה Greg Melcher, מנהל התפעול של New Generation Warfare Centre (ארה"ב). בדיון השתתפו Andrii Sirko-Halushchenko, מומחה לפיתוח כטב"מים ליישומים צבאיים; Terry Jamison, מנהל בינלאומי של תחום כלי הטיס בעלי המראה ונחיתה אנכיות ב-Boeing; Mustafa Nayyem, מנהל התקשורת הציבורית ב-GTX; Nicolae Ciucă, ראש ממשלת רומניה לשעבר וגנרל בדימוס; וסגן ראש המטה הכללי לתפעול והכשרה, האלוף Iulian Berdilă.

לדברי הדוברים, מה שעד לא מזמן נתפס כ"אופק טכנולוגי רחוק" הפך כבר למציאות מבצעית יומיומית. התפתחות המערכות הבלתי מאוישות והארכיטקטורות הפתוחות והשילוב המהיר של יכולות חדשות מעידים ש"עתיד המלחמה" הגיע מוקדם בהרבה ממה שציפו שחקנים מערביים רבים. ניסיון הלחימה של אוקראינה הראה שמחזורי חדשנות מואצים מובילים לטרנספורמציה מבנית בתכנון מבצעים אוויריים, קרקעיים ומשולבי זרועות.

המשתתפים הדגישו כי שילוב של פלטפורמות מאוישות ובלתי מאוישות, וכן יכולת פעולה הדדית טכנית מיידית ביניהן, הופכים לדרישת יסוד בהתאמת הכוחות המזוינים המודרניים. כטב"מים כבר משמשים באופן שיטתי למודיעין, לפגיעה מדויקת, ללוגיסטיקה, להנחת מוקשים ולפינוי מוקשים, לתיקון אש ארטילרית ולתמיכה במבצעים מיוחדים. התקפות מסיביות ומתואמות על תשתיות קריטיות הדגימו את מגבלות ההגנה הריאקטיבית בלבד והעמידו במרכז את הצורך לנטרל איומים "במקור".

במקביל מתפתחות במהירות מערכות להתמודדות עם כטב"מים, המשלבות אמצעי תצפית ולוחמה אלקטרונית קיימים עם פתרונות חדשים להתמודדות עם מספר רב של מטרות קטנות הפועלות בגובה נמוך. "זה כבר לא כלי אפיזודי אלא שכבה מלאה של שדה הקרב המודרני, הדורשת דוקטרינה, כוחות ואמצעים נפרדים", ציין Berdilă.

דגש נפרד בדיון הושם על פגיעותה של אירופה לצורות היברידיות של תוקפנות. לדעת המומחים, הערכות האיום המסורתיות אינן תואמות את המציאות, שבה היריב פועל בעיקר בשיטות א-סימטריות, מפוזרות וקשות לייחוס. לדבריהם, אירועים של הופעת כטב"מים לא מזוהים בקרבת תשתיות קריטיות במדינות שונות באירופה חושפים פער בין תפיסת החברה, רמת המוכנות של המוסדות והאופי העובדתי של הסיכונים.

בסיכום הדיון הגיעו המשתתפים למסקנה שמלחמת ה"כטב"מים" אינה רק עניין של טכנולוגיה אלא גם אתגר ליכולת המוסדית ולתכנון הביטחוני. ההתאמה לסביבה המבצעית החדשה דורשת מוסדות גמישים, מחזורי חדשנות קצרים, השקעות מתואמות ודוקטרינה המסוגלת לשלב במהירות את לקחי הניסיון האוקראיני. המלחמה המודרנית, הדגישו, הפכה למרחב שבו מהירות ההתאמה, שילוב מערכות ומוכנות בו-זמנית לפעולות התקפיות והגנתיות הם מרכיבי מפתח של חוסן אסטרטגי.

הפורום "Rebuilding Ukraine: Security, Opportunities, Investments" מתקיים ב-11–12 בדצמבר בבוקרשט בחסות משרדי החוץ של רומניה ואוקראינה, ומאורגן על ידי New Strategy Center. לפי המארגנים, במהלך יומיים מתוכננים יותר מ-30 דיונים בפאנלים ומושבים מקבילים בהשתתפות נציגי ממשלות, ארגונים בינלאומיים, המגזר הפרטי, מוסדות פיננסיים ומומחים מאירופה, צפון אמריקה (North America) ואסיה. נושאי הפאנלים כוללים ביטחון והגנה, תשתיות, מימון והשקעות, אנרגיה "ירוקה", דיגיטציה, הון אנושי ושיתוף פעולה חוצה גבולות.

סוכנות הידיעות Interfax-Ukraine משמשת שותפת מדיה של האירוע.