ישראל מציעה לאוקראינה להתמקד בפיתוח טיהור שפכים ובהתפלת מי ים

לשיקום מערכת השבחת הקרקעות בדרום אוקראינה לאחר הרס תחנת הכוח ההידרואלקטרית בקחובקה, ישראל מציעה להתמקד בפיתוח טיהור שפכים ובהתפלת מי ים

לשיקום מערכת השבחת הקרקעות בדרום אוקראינה לאחר הרס תחנת הכוח ההידרואלקטרית בקחובקה, ישראל מציעה להתמקד בפיתוח טיהור שפכים ובהתפלת מי ים. על כך דיווח Denys Hamzin, מתכנן ברשות ניהול המים (Water Management Authority) של ישראל, בכנס "טכנולוגיות ישראליות לאספקת מים ולענף החקלאות – ניסיון עבור אוקראינה" (Israeli Water Supply and Agricultural Sector Technologies – Experience for Ukraine) שהתקיים בלשכת המסחר והתעשייה של אוקראינה.

"ישראל הפכה איום סביבתי למשאב יקר ערך. המדינה, השוכנת במדבר, משתמשת מחדש בכ-450 מיליון מ״ק של שפכים מטופלים – זה מחצית מצורכי המים של החקלאות, ו-90% מהשפכים המטופלים מופנים להשקיה. בסך הכול השפכים המטופלים מכסים 25% מכלל צורכי המים של ישראל, עוד 25% מגיעים ממים מותפלים ו-50% ממים מתוקים", סיפר Denys Hamzin. לדבריו, בעוד 25 שנה יעלה חלקם של שפכים מטופלים בצריכת המים החקלאית של ישראל לכמעט 70%. "ישראל מחזקת את הפיקוח על איכות טיהור השפכים ומרחיבה את הנוהג של שימוש משני ושלישוני בשפכים מטופלים", הוסיף Denys Hamzin.

ישראל גם מפתחת באופן פעיל מתקני התפלת מי ים. "כיום פועלים בישראל שלושה מתקני התפלת מי ים גדולים בהיקף של 400 מיליון מ״ק. ב-10 השנים הקרובות יופעלו עוד 4 מתקנים, והיקף העיבוד יגדל ל-1200 מיליון מ״ק", סיפר המתכנן ברשות ניהול המים של ישראל (Water Management Authority).

לדברי Denys Hamzin, לאוקראינה יש פוטנציאל גדול לשימוש בצורכי החקלאות, קודם כול בשפכים מטופלים ובמי ים. השטח הגדול מאפשר לבחור מקומות רציונליים להקמת מתקני טיהור והתפלה, בניגוד לישראל, שבה בשל מחסור בשטחים המתקנים ממוקמים לא ליד מקורות מים אלא במקום שבו יש שטח פנוי – לעיתים במרכז המדינה.

Yonatan Tsadka, מנהל אגף העניינים הכלכליים של אסיה ואירואסיה במשרד החוץ של ישראל (Ministry of Foreign Affairs), ציין כי טכנולוגיות מודרניות לטיהור מים הופיעו הודות למדיניות ישראל לפיתוח חדשנות. לדבריו, ישראל מתמקדת בתחומים חדשניים, במיוחד בנסיבות שבהן ישראל נמצאת. "יש תוכניות לאומיות המאפשרות לכלל האוכלוסייה להתמקד ביצירת טכנולוגיות פורצות דרך, שיהיו חשובות מאוד בעתיד. אחד הגורמים המניעים הוא שינויי האקלים. בכיוון זה לישראל יתרון מסוים, אתגרים חדשים מחזקים את החוסן שלנו. כעת אנו ניצבים בפני סוגיות של הגירת עובדים זרים ושינויים בשרשראות האספקה", אמר Yonatan Tsadka.

סגן שר המדיניות החקלאית והמזון Vitalii Holovnia (Ministry of Agrarian Policy and Food) ציין כי סוגיית השימוש היעיל במשאבי המים וחיפוש מקורות מים חדשים להשקיה חשובה לאוקראינה. "זהו נושא אקטואלי בשל שינויי האקלים ואובדן תחנת הכוח ההידרואלקטרית בקחובקה בכל הנוגע להשקיה. יישום פרויקטים לפי הדוגמה הישראלית יאפשר לפתור את סוגיית הביטחון התזונתי", אמר Vitalii Holovnia.

נשיא לשכת המסחר והתעשייה של אוקראינה (Chamber of Commerce and Industry of Ukraine) Hennadii Chyzhykov ציין כי ישראל מציגה בזמן המלחמה אחת מהתוצאות הטובות ביותר. "הניסיון של מדינה זו יהיה מועיל מאוד לאוקראינה", אמר.

שגריר ישראל באוקראינה Michael Brodsky הודיע כי ב-16–19 בספטמבר 2024 תתקיים בירושלים הוועידה Watec Israel. "זו הזדמנות ייחודית לראות טכנולוגיות שונות הפועלות שנים רבות במדינות שונות ועשויות להועיל לאוקראינה", אמר Michael Brodsky.

לפי הסוכנות הממלכתית של אוקראינה לפיתוח השבחת הקרקעות, הדיג ותוכניות המזון (State Agency of Ukraine for Land Reclamation, Fisheries and Food Programs), הרס תחנת הכוח ההידרואלקטרית בקחובקה השאיר לזמן ממושך ללא מקור השקיה 94% ממערכות ההשקיה במחוז חרסון, 74% במחוז זפורוז'יה ו-30% במחוז דניפרופטרובסק. בסך הכול אי אפשר להשתמש ביותר מ-350 תחנות שאיבה להשקיה ובכ-1.1 אלף ק״מ של תעלות השבחת קרקע. (מקור – https://agronews.ua/news/stalo-vidomo-skilky-znadobytsya-chasu-na-vidnovlennya-systemy-zroshennya/)

לפי משרד הסביבה והמשאבים הטבעיים של אוקראינה (Ministry of Environmental Protection and Natural Resources), בשנת 2021 עמד היקף השפכים שהוזרמו על 4.686 מיליארד מ״ק, מהם 58% נקיים לפי התקן, 30% מטופלים לפי התקן ו-12% מזוהמים. (מקור – https://eu4waterdata.eu/images/pdf/library/Ukraine_5th_reporting_cycle_UKR_2022_final.pdf)