בינה מלאכותית, מרכזי נתונים וחשמול משנים את שוק הנחושת העולמי: עד 2035 אפשרי גירעון של 3.6 מיליון טון

הכלכלה העולמית תלויה יותר ויותר בנחושת. התפתחות הבינה המלאכותית, הקמת מרכזי נתונים, מודרניזציה של רשתות החשמל, הפצת רכבים חשמליים ואנרגיה מתחדשת מגדילים את הצורך במתכת שבלעדיה אי אפשר לתשתית חשמל מודרנית. במקביל, הגדלת ייצורה עלולה שלא להדביק את הביקוש.

לפי תחזית של חברת הייעוץ הבינלאומית McKinsey & Company שפורסמה ביוני 2025, ב-2035 שוק הנחושת המזוקקת העולמי עלול להתמודד עם גירעון שנתי של כ-3.6 מיליון טון.

הביקוש יגדל מהר יותר מההיצע

האנליסטים של McKinsey צופים שצריכת הנחושת המזוקקת בעולם תגדל מ-29.5 מיליון טון ב-2025 ל-37.3 מיליון טון ב-2035. זו עלייה של כ-26% בעשור.

במקביל, ההיצע העולמי בתרחיש הבסיס יעמוד על 33.7 מיליון טון בלבד.

הסיבות לגירעון האפשרי הן קצב מוגבל של הפעלת מרבצים חדשים, ירידה בייצור במכרות קיימים מסוימים, עלייה בעלויות הכרייה וקיבולת לא מספקת לעיבוד גרוטאות מתכת.

מה הקשר לבינה מלאכותית?

בינה מלאכותית זקוקה לא רק למעבדים חזקים, שרתים ותוכנה, אלא גם לתשתית פיזית נרחבת.

לפעולת מרכזי נתונים מודרניים נחוצות מערכות אספקת חשמל, רשתות כבלים, שנאים, ציוד חלוקה וקירור. ברכיבים רבים משתמשים בנחושת בשל מוליכותה החשמלית והתרמית הגבוהה.

סוכנות האנרגיה הבינלאומית דיווחה באפריל 2026 שצריכת החשמל של מרכזי נתונים בעולם ב-2025 הייתה כ-485 טרוואט-שעה. עד 2030, לפי התחזית המרכזית של הסוכנות, הנתון עשוי לעלות ל-950 טרוואט-שעה.

צריכת החשמל של מרכזי נתונים המיועדים ישירות לבינה מלאכותית גדלה ב-2025 ב-50%.

משמעות הדבר שהתפתחות הבינה המלאכותית מגבירה את הביקוש לא רק למוליכים למחצה אלא גם לחומרים לבנייה ולמודרניזציה של תשתיות אנרגיה.

עם זאת, הבינה המלאכותית היא רק אחד הגורמים לגידול הביקוש לנחושת. תפקיד משמעותי ממלאים חשמול התחבורה, התפתחות התעשייה, מודרניזציה של רשתות החשמל ואנרגיה מתחדשת.

תחזיות חדשות מאשרות את הסיכון

ביולי 2026 פרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית את הדוח Global Critical Minerals Outlook 2026.

לפי הערכת הסוכנות, ב-2035 הכרייה הצפויה של נחושת מפרויקטים קיימים ומתוכננים עשויה להיות נמוכה בכ-25% מהצורך החזוי באספקה ראשונית של המתכת.

זו תחזית נפרדת בעלת מתודולוגיה שונה, אך היא מאשרת את הסיכון המערכתי של התפתחות בלתי מספקת של בסיס חומרי הגלם.

האם מיחזור נחושת יעזור?

אחד הפתרונות האפשריים הוא הגדלת השימוש בחומרי גלם משניים.

לפי תחזית McKinsey, אספקת נחושת ממוצרים ממוחזרים עשויה לגדול מ-5.6 מיליון טון ב-2025 ל-8.9 מיליון טון ב-2035.

אך גם זה לא מבטיח כיסוי מלא של הביקוש. הענף זקוק להשקעות באיסוף, מיון, טיהור והתכה מחדש של גרוטאות מתכת.

מה המשמעות לאוקראינה?

עבור אוקראינה המגמות הללו חשובות בהקשר של השיקום שלאחר המלחמה.

שיקום רשתות החשמל, בניית דיור, פיתוח תעשייה, אנרגיה מבוזרת ותשתית דיגיטלית יצריכו כמויות גדולות של מוצרי חשמל, לרבות מוליכי נחושת.

מתיחות אפשרית בשוק העולמי פירושה צורך לתכנן רכש מראש, לגוון ספקים ולפתח טכנולוגיות לשימוש חוזר בחומרים.

הטרנספורמציה הדיגיטלית אינה רק מרכזי נתונים

בינה מלאכותית משנה לא רק את הביקוש לחומרי גלם אלא גם את העבודה היומיומית של חברות: מעיבוד מסמכים ועד תקשורת עם לקוחות. באוקראינה פתרונות כאלה מוטמעים יותר ויותר בעסקים קטנים ובינוניים, לרבות עסקי ותיקים.

אשכול הוותיקים של אוקראינה, יחד עם SmartGT ו-PATProfi, בתמיכת מכון הוותיקים "ארכיטקטורה של חוסן" ב-KNUBA, השיק חממת בינה מלאכותית. זו תוכנית בת 12 שבועות לחברות: ביקורת תהליכים עסקיים, פיתוח ובדיקה של פתרון AI על נתונים אמיתיים, הכשרת הצוות והפעלה. התוכנית מיועדת לחברות משפטיות, חשבונאות ובנייה ולעסקי ותיקים. לעסקי ותיקים יש תנאים מיוחדים.

ניתן להגיש בקשה להטמעת AI בעסק שלכם ב veterano.info.

המסקנה העיקרית: הטרנספורמציה הדיגיטלית אינה מבטלת את תלות הכלכלה במשאבים פיזיים. להפך — התפתחות הבינה המלאכותית והחשמול מעלים את החשיבות האסטרטגית של חומרי גלם, רשתות אנרגיה וכושר ייצור תעשייתי.

גירעון נחושת של 3.6 מיליון טון אינו תוצאה בלתי נמנעת אלא תרחיש שעשוי להשתנות בהתאם להשקעות, טכנולוגיות, קצב החשמול והתפתחות המיחזור.