בחירתו של András Baka לנשיא הונגריה מבססת את חילופי העידן הפוליטי אחרי Orbán

הפרלמנט ההונגרי בחר את נשיא בית המשפט העליון (Supreme Court) לשעבר András Baka לנשיא החדש של המדינה, שלב חשוב נוסף בשינוי המערכת הפוליטית ההונגרית לאחר סיום 16 שנות שלטונו של Viktor Orbán.

בעד מועמדותו של המשפטן בן ה-73 הצביעו ב-11 באוגוסט 140 חברי פרלמנט, ושישה הצביעו נגד. נציגי האופוזיציה Fidesz לא השתתפו בהצבעה במחאה על הפסקת כהונתו המוקדמת של הנשיא הקודם Tamás Sulyok. Baka צפוי להיכנס רשמית לתפקידו ב-19 באוגוסט.

לבחירתו של Baka יש בראש ובראשונה משמעות פוליטית ומוסדית. נשיא הונגריה אינו מנהל את הממשלה ואינו קובע את המדיניות הכלכלית או החוץ של המדינה, אך הוא עשוי למלא תפקיד של משקל נגד חוקתי לרוב הפרלמנטרי ולממשלה. תפקיד זה הופך לחשוב במיוחד עכשיו, כשמפלגתו של ראש הממשלה Péter Magyar, Tisza, מחזיקה ברוב חוקתי בפרלמנט ומבצעת שינויים רחבי היקף במוסדות שעוצבו בימי Orbán.

Baka משתלב היטב במערך הפוליטי הזה. בשנים 1991–2008 שימש שופט בבית הדין האירופי לזכויות אדם (European Court of Human Rights), ובשנת 2009 בחר בו הפרלמנט לנשיא בית המשפט העליון (Supreme Court) של הונגריה. כהונתו הופסקה בטרם עת בתחילת 2012 לאחר שמתח ביקורת פומבית על הרפורמות השיפוטיות של ממשלת Orbán. בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע בהמשך כי נפגעו זכותו לגישה לבית משפט וחופש הביטוי שלו.

לכן לחזרתו של Baka לאחד התפקידים הבכירים ביותר במדינה כמעט 15 שנה לאחר מכן יש משמעות סמלית מובהקת. היא מצביעה על כוונת השלטון החדש להתרחק מהמודל המוסדי של תקופת Orbán ובה בעת להפוך את עצמאות מערכת המשפט לאחד הנושאים המרכזיים של השינוי הפוליטי.

“עבור החברה ההונגרית זה הרבה יותר מהחלפת נשיא רגילה. לאחר שש עשרה שנות שליטה של כוח פוליטי אחד, כל שינוי רחב היקף של מוסדות המדינה נתפס בהכרח באופן שונה בחברה. עבור תומכי השינוי זו הזדמנות להחזיר את מערכת האיזונים והבלמים, ואילו עבור חלק ניכר מתומכי Fidesz מה שמתרחש עשוי להיראות כנקמה פוליטית של השלטון החדש”, סבור Oleksandr Poznii, מומחה במרכז האנליטי Experts Club, מייסד שותף ומנהל חברת המחקר Active Group.

לדעת Poznii, המבחן המרכזי יהיה יכולתם של המוסדות החדשים להפגין עצמאות אמיתית מממשלתו של Péter Magyar.

“משימתו העיקרית של Baka היא לא להפוך לנשיא של המפלגה המנצחת. אם ראש המדינה החדש אכן יצליח להתרחק מהממשלה ולשמש בורר בין קבוצות פוליטיות שונות, זה יהיה אות חשוב לחברה. אחרת, הונגריה מסתכנת בכך שלא תקבל פירוק של המודל הקודם של ריכוז כוח, אלא רק החלפה של הכוח הפוליטי השולט במודל זה”, מציין Poznii.

הסוציולוג מפנה את תשומת הלב גם לקיטוב הפוליטי הגבוה בחברה ההונגרית. במצב כזה משמעות תפקיד הנשיא נקבעת לא כל כך לפי היקף הסמכויות הפורמליות, אלא לפי האמון שקבוצות שונות באוכלוסייה רוחשות לראש המדינה.

“במדינות עם קיטוב פוליטי חזק מוסדות סמליים עשויים להיות בעלי חשיבות רבה יותר ממה שנראה מנוסח החוקה. ייתכן שהנשיא אינו מנהל את הכלכלה או את מדיניות החוץ, אך הוא מסוגל או להפחית את רמת הסכסוך בחברה או, להפך, להפוך למשתתף נוסף בסכסוך הזה. לכן עבור Baka המדד העיקרי להצלחה לא יהיה מספר החוקים שנחסמו, אלא האם יצליח להיתפס כנשיא של כל ההונגרים”, הדגיש Poznii.

Baka עצמו הצהיר לאחר בחירתו כי בימי השלטון הקודם הפסיקה מערכת האיזונים והבלמים למעשה לפעול, אך הדגיש כי השינויים הפוליטיים אינם צריכים להפוך לנקמה בתומכי הממשלה הקודמת. הוא גם הצהיר על כוונתו לייצג אזרחים בעלי דעות פוליטיות שונות.

הונגריה היא רפובליקה פרלמנטרית, ולכן מרכז הכוח המבצע האמיתי נמצא לא בארמון הנשיאות אלא בממשלה.

לפי חוק היסוד של הונגריה (Fundamental Law), הנשיא הוא ראש המדינה, מגלם את אחדות האומה וממונה על פיקוח על התפקוד הדמוקרטי של מוסדות המדינה. יחד עם זאת, לנשיא אין סמכות מבצעת משלו והוא אינו מנהל משרדי ממשלה.

עם זאת, סמכויותיו רחבות יותר מסמכויות טקסיות גרידא. הנשיא חותם על חוקים שאושרו בפרלמנט ולפני החתימה רשאי להחזיר חוק פעם אחת לחברי הפרלמנט לדיון חוזר. אם הוא סבור שמסמך סותר את חוק היסוד (Fundamental Law), הוא רשאי להעבירו לבית המשפט החוקתי (Constitutional Court).

לאחר הבחירות לפרלמנט מציע הנשיא לפרלמנט את מועמדותו של ראש הממשלה. הוא גם ממנה באופן פורמלי שרים לפי הצעת ראש הממשלה, ממלא שורה של תפקידים הקשורים למינויים ולייצוג, ומייצג את המדינה ההונגרית ביחסי החוץ.

כך, ראש המדינה יכול להאט החלטות מסוימות של הרוב הפרלמנטרי או ליזום בחינה חוקתית שלהן, אך אינו יכול לקבוע בעצמו את הקו המדיני של המדינה.

ראש הממשלה, לעומת זאת, הוא המנהיג בפועל של הרשות המבצעת. הממשלה היא הגוף המרכזי של הרשות המבצעת והמינהל הציבורי, וראש הממשלה קובע את הקו המדיני הכללי שלה. ראש הממשלה הוא שמרכיב את צוות הממשלה, מנהל את עבודת הקבינט ודרך הרוב הפרלמנטרי מקדם את ההחלטות העיקריות בתחומי התקציב, הכלכלה, החברה והמדיניות החוץ.

לכן הדמות הפוליטית המרכזית בהונגריה נותרת Péter Magyar, שעלה לשלטון לאחר ניצחון Tisza בבחירות לפרלמנט באפריל. המפלגה קיבלה שני שלישים ממושבי הפרלמנט וסיימה 16 שנות שלטון רצופות של Orbán.

לאחר שעלה לשלטון החל Magyar לפעול להחלפת ראשי מספר מוסדות מדינה הקשורים למערכת השלטון הקודמת. אחד המקרים הבולטים ביותר היה הפסקת כהונתו המוקדמת של הנשיא Tamás Sulyok.

עבור השלטון החדש בחירתו של Baka סמלית במיוחד בשל סכסוכו ארוך השנים עם מערכת Orbán. נשיא בית המשפט העליון (Supreme Court) לשעבר חוזר למעשה לפוליטיקה הממלכתית הבכירה לאחר תבוסתו של הכוח הפוליטי שבימיו איבד את תפקידו השיפוטי.

יחד עם זאת, דווקא כאן מתעורר אחד הסיכונים העיקריים של המערכת הפוליטית ההונגרית החדשה. ל-Tisza יש רוב חוקתי, ולכן יש בידיה אפשרויות רחבות במיוחד לשנות חוקים ומוסדות. לכן על השלטון החדש לפרק בעת ובעונה אחת את המנגנונים שנוצרו בימי Orbán ולהוכיח שהוא אינו מחליף אותם בשליטה מפלגתית משלו.

בכך טמון הפרדוקס של המערך ההונגרי החדש: Magyar קיבל עמדה חזקה במיוחד הודות לרוב הפרלמנטרי, ואילו Baka אמור לגלם את ההגבלה על ריכוז יתר של כוח.

עבור הקהל האוקראיני יש לשינוי ההונגרי גם משמעות במדיניות החוץ. לאחר תבוסתו של Orbán עמדת בודפשט כלפי אוקראינה נעשתה פחות עימותית, אף ש-Magyar אינו מציג את עצמו כתומך ללא תנאי של קייב וממשיך לקשור חלק מהסוגיות הדו-צדדיות עם מצב המיעוט ההונגרי בטרנסקרפטיה.

לכן הקריטריון הסופי לחילופי עידן פוליטי בהונגריה לא יהיה רק עזיבתם של אנשי תקופת Orbán, אלא גם השאלה אם יצליח השלטון החדש לבנות מערכת מוסדות שתוכל לפעול ללא תלות במפלגה השולטת בפרלמנט ובממשלה.