העסקים דורשים לבצע רפורמה בעבודת גופי האכיפה
דרישה זו הציגו נציגי עסקים במהלך הקונגרס "הרפורמה במערכת הכספים הציבוריים – הדרך לשיקום אוקראינה", שאורגן בתמיכת CIPE. "עבורנו חשוב מאוד להפחית את הלחץ על העסקים. כולנו צריכים להצטרף לשינויים בחקיקה. מדובר בשני דברים שאנו עובדים עליהם עם קהילת העסקים. הראשון הוא תקני פעילות התובעים. אנחנו,

דרישה זו הציגו נציגי עסקים במהלך הקונגרס "הרפורמה במערכת הכספים הציבוריים – הדרך לשיקום אוקראינה", שאורגן בתמיכת CIPE.
"עבורנו חשוב מאוד להפחית את הלחץ על העסקים. כולנו צריכים להצטרף לשינויים בחקיקה. מדובר בשני דברים שאנו עובדים עליהם עם קהילת העסקים. הראשון הוא תקני פעילות התובעים. אנחנו, כ-SUP, הצענו את הרעיון הזה כבר ב-2020. פותחו תקני פעילות לתובעים, שאושרו והיו בעלי אופי המלצתי. החיים הראו שאופי המלצתי אצלנו לא עובד, וצריך שזה יהיה מחייב", הצהירה המנהלת הביצועית של איגוד היזמים האוקראינים (Union of Ukrainian Entrepreneurs), Kateryna Hlazkova, מדווח FinClub.
נדונה האפשרות להכניס את התקנים הללו לחוק סדר הדין הפלילי (Criminal Procedure Code). "גם זה לא הצליח. בפגישה האחרונה בפרקליטות הכללית (Office of the Prosecutor General) דובר על כך שהתקנים נקראו מחדש ואומתו, נוספו להם תוספות מסוימות, ועכשיו הם צריכים להיות מאושרים כמחייבים את כל גופי האכיפה. הובטח לנו שהדבר אמור להיחתם בידי התובע הכללי בזמן הקרוב", סיפרה Kateryna Hlazkova.
הכיוון החשוב השני הוא תיקונים בחוק סדר הדין הפלילי (Criminal Procedure Code). "במידה רבה יותר הם נוגעים לעניינים פרוצדורליים שאינם מאפשרים עצירת פעילות העסק. כי חיפוש הוא אמצעי אחרון, ועליו להיות מנומק. יש לקבוע את החרמת הרכוש ואת הליך החזרתו ליזמים. גובה הערבות גבוה פי כמה או בסדרי גודל מגובה ההפסדים שנגרמו פוטנציאלית בידי העבירה הזו, שעוד לא הוכחה. לכן מוצע שהערבות לא תוכל לעלות על גובה ההפסדים שנקבע כי נגרמו בפעולות", הדגישה המומחית.
נדרשים שינויים מערכתיים. "אנחנו צריכים להחזיר לעסקים את חזקת החפות. כי במדינה קיימת חזקת חפות של השלטון ותמיד חזקת אשמה של העסקים. המילית 'לא' הזו חשובה מאוד", אמרה Kateryna Hlazkova.
בפרלמנט הכירו בקיומן של הבעיות הללו. "מתחילת 2023 האינטראקציה בין העסקים לגופי האכיפה אינה תמיד מספקת את העסקים. יש בעיות מערכתיות שיש להסדיר ברמה החקיקתית. ניסחנו הצעת חוק מס' 9211 עם תיקונים בחוק סדר הדין הפלילי (Criminal Procedure Code). והיא נוגעת לא רק ללשכה לביטחון כלכלי (Economic Security Bureau, BEB), אלא לכל גופי האכיפה", הצהירה יושבת ראש ועדת החקירה הפרלמנטרית הזמנית להגנה על משקיעים, Halyna Yanchenko.
סגנו הראשון של יושב ראש הוועדה לענייני כספים, מדיניות מס ומכס ב-Verkhovna Rada, Yaroslav Zhelezniak, קורא שלא לכנות רפורמה את הניסיונות להפוך את הלשכה לביטחון כלכלי (Economic Security Bureau) לגוף ממלכתי תקין. "זו לא רפורמה. אנחנו פשוט רוצים שיפסיקו לעשות 'שטויות': לסלק את אנשיו של Tatarov, המפוזרים בכל האנכיות, ולשכור אנשים נורמליים. האם זו רפורמה? לא!", הבטיח.
חברי הפרלמנט הקימו לפני שלוש וחצי שנים ועדה מיוחדת להגנה על זכויות משקיעים. "יש לנו שני כיווני פעילות. הראשון – בחינת תלונות מצד העסקים. זהו בעיקר ניתוח של תיקים מקוממים בעלי הד ציבורי. והכיוון השני – על בסיס התלונות של העסקים שנבחנו אנו מנסים להבין מדוע התעוררה בעיה כזו. מי אשם בכך ומה צריך לשנות ברמה החקיקתית, ובמקרים מסוימים – ברמת מדיניות כוח האדם", מסרה Halyna Yanchenko.
במהלך עבודתה הביאה הוועדה לסיום הגיוני יותר מ-20 סכסוכים בעלי הד ציבורי בהיקף של 25 מיליארד הריבנות. "בהתבסס על הניסיון הזה הצענו שינויים בחקיקה", אמרה. בתחילה פעלה הוועדה נגד השתלטויות עוינות (raiding), מה שעורר את הרפורמה ב-ARMA, והשתלטויות כאלה מצדה נעלמו.