האמון ברופאי המשפחה נותר גבוה למרות הערכות ביקורתיות של הרפורמה הרפואית – סקר

50.5% מהאוקראינים הצהירו שלא חשו בשיפור לאחר הרפורמות הרפואיות שבוצעו (ובכלל זה הקמת NHSU), 24.7% דיווחו על שיפור, ועוד 24.8% היססו בתשובתם.

יחד עם זאת, 64% מהנשאלים השיבו שנתקלו בתשלומים בלתי רשמיים במוסדות רפואיים, ו-52.2% סבורים שמערכת הבריאות מושחתת (עוד 44.3% – "מושחתת חלקית"). כך עולה מתוצאות סקר שערכה חברת המחקר Active Group באמצעות הפאנל המקוון SunFlowerSociology.

מנהל Active Group, Oleksandr Pozniy, ציין כי על רקע הערכות ביקורתיות יותר של הרפורמה אנשים מפרידים לעתים קרובות בין האמון ברופא מסוים לבין האמון במערכת כולה.

"אפשר לומר שבני משפחה סומכים על רופאי המשפחה, במיוחד על אלה שנבחרו במכוון ובמודעות. זה מצב די רגיל, שבו אנשים עשויים לא לסמוך על המערכת, אבל לסמוך על רופא מסוים שהם מכירים. יחד עם זאת, רפורמה קיימת כאשר היא משנה את החוויה היומיומית, ואף שחלק מהשינויים התרחש, עדיין יש אי-שביעות רצון מהרפורמה הזאת", – הדגיש במהלך מסיבת עיתונאים בסוכנות Interfax-Ukraine ביום שישי.

לפי נתוני המחקר, האוקראינים מעריכים לרוב את מצב מערכת הבריאות כ"בינוני" (54.6%), "די גרוע" (18.7%) או "גרוע מאוד" (7.2%); "טוב מאוד" אמרו 2.9%, "די טוב" – 16.7%.

יחד עם זאת, רמת האמון ברופא המשפחה נותרת גבוהה יחסית: 29.5% מהנשאלים השיבו שהם סומכים לחלוטין, 61.9% – חלקית, 8.6% – אינם סומכים.

הסקר תיעד גם בעיות בנגישות לטיפול רפואי ובמשאבים במקום. בפרט, 23.8% מהנשאלים סבורים שקבלת ייעוץ מרופא משפחה היא "קלה מאוד", 55.1% – "קלה", 18.1% – "קשה", 2.9% — "קשה מאוד". כמו כן, רק 10.1% השיבו שבבית החולים המקומי שלהם ציוד מודרני ותרופות "מספיקים לחלוטין", 45.8% – "באופן חלקי", 32.4% – "לא".

בנוסף, זמן ההמתנה לתור אצל רופא מומחה, לפי תשובות הנשאלים, עולה על חודש ב-11.5% מהמקרים, נמשך 2–4 שבועות ב-19.8%, 1-2 שבועות ב-28.4%, ועד שבוע ב-40.2%.

מייסד Active Group, Andriy Yeremenko, קשר חלק מההערכות השליליות להיקף ההוצאות הישירות של משקי הבית.

"בפועל אנו רואים שיותר מ-90% משלמים כך או אחרת על טיפול, אף שהרפואה כביכול חינמית באופן רשמי. אם אין לך ביטוח, אתה משלם בכל זאת – או על תרופות או על טיפולים. לכן נושא הנגישות הכלכלית נשאר מרכזי עבור רוב המשפחות", – ציין.

לפי תוצאות הסקר, בשנים 2024–2025 ציינו 68.2% מהנשאלים ששילמו בעצמם על שירותים רפואיים או תרופות באופן קבוע, 25.1% – לפעמים, 6.7% – לא שילמו.

יחד עם זאת, 20.9% דיווחו שהם מוציאים על רפואה יותר מ-20% מתקציב המשפחה, עוד 23.2% – 11–20%, 39.8% – 5-10%, 16.1% – פחות מ-5%.

המועמד למדעים כלכליים (Candidate of Economic Sciences), מייסד המרכז המידעי-אנליטי Experts Club, Maksym Urakin, מסר בהערותיו על נתוני הסקר כי שיעורים גבוהים של הוצאות על טיפול משפיעים לא רק על הרווחה אלא גם על העמידות הכלכלית.

"כאקונומיסט אני רוצה להדגיש שהרפואה היא חלק בלתי נפרד מהיציבות הכלכלית של המדינה, וכאשר הוצאות הטיפול שוחקות את תקציבי המשפחות, הדבר פוגע בצריכה וביכולת של אנשים להתאושש. במתודולוגיית הניטור הבינלאומית נחשב לקטסטרופלי מצב שבו אדם מוציא יותר מ-10% מתקציבו על תרופות. וכאן אנו רואים אות לנטל פיננסי חמור", – הדגיש.

בנפרד, המשתתפים הפנו את תשומת הלב לדינמיקה של מחירי התרופות וליעילות מנגנוני הפיצוי. כך, 52.3% מהנשאלים הצהירו שמחירי התרופות שהם קונים באופן קבוע "עלו משמעותית", 43.9% – ש"עלו מעט", 3.6% – ש"לא השתנו", 0.2% – ש"ירדו".

בנוגע לתוכנית הממשלתית להחזר עלות התרופות, 13.1% מהנשאלים השיבו שהם משתמשים בה, 70.6% – אינם משתמשים, ועוד 16.3% – שמעו עליה אך לא השתמשו. בין אלה שקיבלו תרופות במסגרת התוכנית, 24.7% ציינו שקיבלו אותן בחינם, 75.3% – בהשתתפות עצמית.

Hryhoriy Solonynka, חבר הנהלת הארגון הציבורי "Kyiv Regional Organization VULT" ופרופסור במוסד להשכלה גבוהה פרטי "Kyiv Medical University", סבור שעל תפיסת הרפורמה השפיעו במידה ניכרת המגפה והמלחמה בקנה מידה מלא, אך יש גם "אלמנטים חיוביים".

"רפורמות יש במידה מסוימת: יש רגעים חיוביים, יש רגעים שליליים. אבל חותם גדול על הצד השלילי הטביעו, קודם כל, המגפה ואחר כך המלחמה — כלומר, הרפורמות שלנו התחילו כנראה בזמן לא מתאים. אבל יש גם צד חיובי ברפורמות האלה, ואנו רואים שיש תוכנית טובה 40+, בדיקות סקר", — הצהיר.

הסקר העריך בנפרד גם את השפעת המלחמה על זמינות השירותים הרפואיים: 48.1% מהנשאלים דיווחו שחשו הרעה בנגישות בגלל המלחמה, 36.9% — לא, 15% היססו בתשובתם. הבעיה החריפה ביותר ברפואה בעת מלחמה, לדברי הנשאלים, היא נטישת כוח אדם רפואי (60.3%), ואחריה — הרס התשתיות (22.7%) ומחסור בתרופות (13.4%).

הסקר נערך ב-11–12 בפברואר 2026 בשיטת מילוי עצמי, המדגם – 1000 משיבים בני 18 ומעלה מכל רחבי אוקראינה, למעט השטחים הכבושים זמנית. שגיאת הדגימה הסטטיסטית התיאורטית היא עד 3.1% ברמת ביטחון של 95%.