מהחזית אל הפקולטה: ותיקים ובני משפחותיהם מתחילים חיים חדשים דרך ההשכלה

הוא עומד ליד האולם, לופת בעצבנות תיקייה עם סיכומים. עוד לפני שנה פקד האיש הזה, בעל כינוי הקרב "Titan", על מחלקה בקו החזית, ועכשיו הוא מתרגש לפני תחילת הרצאה באוניברסיטה. לצדו עומדת בתו, סטודנטית שנה א'. עבור שניהם זה פרק חדש בחיים. ההשכלה הפכה לשדה הקרב המשותף שלהם — שדה הקרב על העתיד. באוקראינה גדלה קהילה חדשה של סטודנטים, שבה ותיקי מלחמה וילדיהם לומדים כתף אל כתף. תופעה זו צוברת תאוצה והופכת לתנועה עוצמתית, שמטרתה להעניק למגינים רוח גבית ולמדינה — מומחים מוסמכים לשיקום. הגיע הזמן שבו "מגן" פירושו לא רק להחזיק נשק, אלא גם ספר או לוח שרטוט.

אתגר חדש אחרי השירות

בשובם מהמלחמה, אלפי לוחמים אוקראינים ניצבים מול האתגר הקשה ביותר — להמשיך לחיות בחברה שלווה. חיילי האתמול מוצאים עצמם פתאום מול היומיום, שבו צריך לחפש עבודה, לבנות קריירה, לגדל ילדים. רבים חשים אובדי עצות: העולם המוכר נעלם, והחדש טרם נוצר. "כשהורדתי את המדים, איבדתי את התחושה שאני נחוץ", מודים הוותיקים. לטראומות הגופניות והנפשיות מצטרפת טראומה חברתית: כיצד מסתגלים לחיים אזרחיים כשהניסיון שלך הוא מלחמה?

בעיה זו עולה בהיקפים שאוקראינה והעולם לא הכירו מאז מלחמת העולם השנייה. לפי נתונים רשמיים, בתחילת 2024 שירתו בשורות הצבא האוקראיני כ- 880 אלף חיילים. המספר הכולל של ותיקי המלחמה, בני משפחות הנופלים ובעלי מוגבלות כתוצאה מהמלחמה כבר עולה על 1.3 מיליון איש. לאוקראינה יש כל הסיכויים להפוך למדינה עם מספר הוותיקים הגדול ביותר בעולם. והמספר הזה גדל מדי יום. יש מומחים שמעריכים כי בסכסוך ממושך קהילת הוותיקים עשויה להגיע אפילו ל- 4–5 מיליון איש. לשם השוואה, בארצות הברית, לאחר שני עשורים של מלחמה במזרח התיכון (Middle East), יש כ-3 מיליון ותיקים. היקף האתגר האוקראיני הוא חסר תקדים.

המלחמה פוגעת לא רק במי שלחמו, אלא גם במיליוני אזרחים. לפי הערכות האו"ם וארגונים בינלאומיים, הסכסוך גרם למשבר ההגירה הגדול ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה: לפחות 10 מיליון אוקראינים נאלצו לעזוב את בתיהם. כל משפחה כזו חוותה דרמה משלה של אובדן והסתגלות. הלוחמים חוזרים לערים שבהן כבר אין את חייהם שלפני המלחמה — מפעלים סגורים, בתים הרוסים, יקירים עזבו או נהרגו. להתחיל מחדש קשה, אך הכרחי. אוקראינה, שנפצעה במלחמה, זקוקה למגיניה בתפקיד חדש — כבוני שלום ושיקום.

קהילת הגיבורים גדלה

כיום מתהווה באוקראינה קהילת ותיקים חזקה, שיכולה להפוך למנוע של שינויים חיוביים. ותיקים הם אנשים בעלי משמעת, אחריות ותכונות מנהיגות. הם רגילים ללמוד ולרכוש מיומנויות חדשות תוך כדי תנועה, לקבל החלטות לא שגרתיות. תכונות אלה יקרות מפז גם בחיים האזרחיים, ובמיוחד בתנאים שבהם המדינה זקוקה לשיקום בקנה מידה גדול. לפי הערכות הממשלה, שיקום הכלכלה והתשתיות של אוקראינה דורש כבר כ- 1 טריליון דולר. והסכום הזה גדל עם כל יום של מלחמה. מדובר בעשרות אלפי בתים, כבישים, בתי חולים ובתי ספר הרוסים, בשיקום של ערים וכפרים שלמים. זהו אתגר המחושב לא לשנים אלא לעשורים. כדי להתגבר עליו, המדינה זקוקה למומחים מכל התחומים, ובראש ובראשונה מהנדסים, בנאים, אדריכלים, אנשי אנרגיה, אנשי הייטק, אנשי רפואה, פסיכולוגים ואנשי מקצוע אחרים שייצרו את אוקראינה החדשה.

מקום מיוחד ביניהם שמור לוותיקים. מי מכיר טוב יותר את מחיר השיקום ממי שהגנו על המדינה? המגנים של היום יכולים להיות מובילי השיקום — בקהילות שלהם, בעסקים, במוסדות המדינה. אבל לשם כך רבים מהם צריכים לרכוש ידע והכשרות חדשים. למעשה, לבצע איפוס של חייהם — לרכוש מקצוע חדש מאפס, להתחיל קריירה מחדש.

לא בכדי משווים ותיקים רבים את שובם הביתה ללידה שנייה. לדברי אחד מהם, "השחרור מהשירות הוא כמו לשגר עפיפון נייר בסערה: כדי לעלות שוב לגובה, צריך רוח חזקה של תמיכה". ברוח כזו נישאים יותר ויותר מגינים — אלה הזדמנויות להשכלה ולהתפתחות, שנפתחות היום בפניהם בכל רחבי אוקראינה.

השכלה — הדרך לתחייה

אחת הדרכים היעילות ביותר לשילובם מחדש של ותיקים הפכה להיות איחודם סביב ההשכלה. עוד לפני כמה שנים נראה רעיון ה"מגן" על ספסל הלימודים אקזוטי. אך כעת זו מציאות חדשה: מאולמות האוניברסיטאות ועד קורסים מקוונים — אלפי ותיקים לומדים, רוכשים מקצועות חדשים כדי להועיל למשפחותיהם ולמדינה. תנועה זו מקבלת צורות מוסדיות: במוסדות לימוד מוקמים מרכזי תמיכה בוותיקים, ומושקות תוכניות הסבה מקצועית ממלכתיות וציבוריות.

תפקיד מיוחד בתהליך זה ממלא מכון הוותיקים "ארכיטקטורת החוסן" — פלטפורמה חינוכית באוניברסיטה הלאומית לבנייה ואדריכלות בקייב (KNUBA). סביב המכון נוצרה מערכת אקולוגית לתמיכה בוותיקיםשמרכיבו המרכזי הפך להיות אשכול הוותיקים של אוקראינה. "בנינו מערכת אקולוגית שבה כל מרכיב — השכלה, פיתוח מקצועי, שיקום וקהילה — מחזק את האחרים. אשכול הוותיקים של אוקראינה ממלא בה תפקיד מפתח, בכך שהוא מחבר ותיקים עם עסקים, השכלה, מדע וציבור כדי ליצור הזדמנויות חדשות", — מסביר Artem Honcharenko, ראש מכון הוותיקים של KNUBA. לדבריו, משימתה של יוזמה זו היא להבטיח עתיד מכובד לוותיקים ולבני משפחותיהם, ולעזור להם לממש את הפוטנציאל שלהם בחיים של שלום.

אשכול הוותיקים והאוניברסיטאות השותפות ברחבי אוקראינה כבר השיקו מספר תוכניות הפותחות בפני המגנים את הדרך לקריירה חדשה. מערכת אקולוגית זו מעניקה לוותיקים ולבני משפחותיהם את ההזדמנויות הבאות:

• לימודים ללא תשלום בתואר ראשון או שני במימון המדינה או השותפים (הוקצו מקומות תקציביים נוספים לוותיקים ולילדיהם).
• הסבה מקצועית והשתלמות — קורסים קצרי מועד, השכלה גבוהה שנייה, תוכניות לתואר שני ואפילו לדוקטורט עבור מי שחפצים בצמיחה מדעית.
• תמיכה פסיכולוגית ושיקום במהלך הלימודים — מומחים עוזרים לוותיקים להתמודד עם לחץ, לעבוד עם טראומה ולהסתגל לתהליך הלימודים.
• השתתפות מעשית בשיקום המדינה — שילוב סטודנטים ותיקים בפרויקטים ממשיים לשיקום תשתיות, בנייה, פינוי שטחים ממוקשים וכדומה, כדי לצבור ניסיון עבודה יקר ערך וליישם מיומנויות שכבר רכשו.
• תוכניות שותפות עם מעסיקים — נחתמו הסכמים עם חברות מובילות (למשל Google, Microsoft, Cisco ואחרות) בנוגע להעסקת ותיקים לאחר סיום הלימודים.
• פורמטים גמישים ללימוד — לימודים יומיים, ערב ומרחוק לבחירה, המאפשרים לרכוש השכלה בלי להתנתק מהשירות, מההתנדבות או מהעבודה. מרכזי הלימוד פועלים הן באוניברסיטאות המובילות בערים הגדולות והן בקהילות ובמרכזי שיקום — כלומר מכסים את המדינה כולה, ממחוזות קו החזית ועד מחוזות העורף.
• ליווי אישי לכל ותיק — מנטורים מסייעים מרגע הגשת הבקשה ועד השמה בעבודה במקצוע החדש, שומרים על המוטיבציה ועוזרים להתגבר על חסמים בירוקרטיים.

"כל עוד נשמרת האפשרות ללימודים מרחוק, זו הזדמנות ייחודית לוותיקים שלנו ולבני משפחותיהם לרכוש השכלה בלי להפסיק את השירות או העבודה. אנו מלווים כל אחד משלב הבקשה ועד להשמה בעבודה", — מדגיש Artem Honcharenko, ומציין שחשוב לנצל כבר עכשיו את כל ההזדמנויות הזמינות. לדבריו, כל ותיק-סטודנט לא רק רוכש לעצמו מקצוע חדש, אלא גם הופך להיות כוח מניע של שינוי בחברה. לוחמי האתמול מביאים לאולמות הלימוד את הניסיון הייחודי שלהם — מנהיגות, חוסן ללחץ, יכולת עבודה בצוות. הסטודנטים הצעירים מתייחסים אליהם כמופת ומאמצים את הפטריוטיות ואת בגרות הדעות שלהם. כך נוצרת האליטה החדשה של האומה – "אליטה שהתחשלה בשדה הקרב והשכילה בקמפוס האקדמי".

סיפורי חיים חדשים

הוותיקים עצמם מספרים בצורה הטובה ביותר על השינויים שעוברים עליהם. הסיפורים שלהם הם השראה לחבריהם לנשק שעדיין מהססים אם כדאי לשבת על ספסל הלימודים. הנה כמה סיפורים כאלה, שכל אחד מהם הוא דוגמה בולטת לאופן שבו ההשכלה מחזירה משמעות לחיים.

"אחרי שחזרתי הביתה הרגשתי זמן רב ריקנות. נדמה היה לי שהשליחות שלי הסתיימה ואני כבר לא נחוץ לאיש. אבל כשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה, החיים שוב נצבעו בצבעים חדשים — הרגשתי נחוץ, כאילו נשמתי נשימה שנייה!" — מספר הוותיק בעל כינוי הקרב "Titan". לצדו לומדת בתו, והדבר מוסיף לו מוטיבציה. "אנחנו מכינים שיעורי בית יחד וחולמים יחד איך נבנה מחדש את המדינה שלנו. אני כבר לא חושב על העבר — אני רואה את העתיד", — הוא מוסיף.

"אני רואה איך הלימודים שינו את בעלי. הניצוץ חזר לעיניו, נולדה מטרה. הוא מרגיש נחוץ, כתפיו התיישרו — כאילו חיי המשפחה שלנו התחילו מחדש"， — משתפת Olena, אשתו של הוותיק "Titan". "קודם היה לו קשה למצוא את עצמו בבית — הוא היה רגיל שהכישורים שלו נחוצים בחזית. ועכשיו אני רואה: גם בחיים האזרחיים הוא יכול להיות גיבור למשפחה. הילדים גאים בו, כי אבא הוא גם ותיק וגם סטודנט!"

"מעולם לא חשבתי שבגיל 45 אעמוד שוב בבחינות", — מחייכת הוותיקה בעלת כינוי הקרב "Phoenix", לשעבר חובשת מתנדבת. "אבל הנה אני — סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה. אחרי השחרור הייתי אבודה זמן מה: מי אני עכשיו? אישה, אמא — כן. אבל איפה העשייה שלי? כשנודע לי על התוכנית לוותיקים, לקחתי סיכון והתחלתי ללמוד. ולא התחרטתי. כאילו אפסתי את עצמי. במקום דחיינות וזיכרונות — שיעורים, ספרים, היכרויות חדשות. המוח שלי עובד שוב במלוא המרץ, והעיקר — אני יודעת שמחר אהיה נחוצה. אני רוצה לעזור לאנשים כמוני — לוותיקים — לעבור את טראומת המלחמה. החיים לא נגמרו, להפך — הכול מתחיל מחדש!»

"בהתחלה זה היה מפחיד: 12 שנים בצבא, ופה — סטודנטים, קמפוס, מאמרים מדעיים… חשבתי שלא אצליח להתמודד", — נזכר הוותיק "Professor", שקיבל את כינוי הקרב שלו עוד בחזית בשל אהבתו לספרים. "אבל התברר שאנחנו, הוותיקים, יודעים ללמוד לא פחות טוב ממה שאנחנו יודעים להילחם. מהימים הראשונים הרגשתי תמיכה: המרצים עוזרים להשלים את הידע הנדרש, והעמיתים הצעירים — במחשב ובאנגלית. אני כבר לא 'צבאי לשעבר'. אני מהנדס בניין לעתיד. אני חולם לתכנן גשרים וכבישים במקום אלה שהמלחמה הרסה." אשתו Maryna מבחינה בשינוי נוסף: "בעבר בעלי כמעט לא סיפר על השירות שלו — הוא נסגר בתוך עצמו. ועכשיו מדי יום הוא משתף בחדשות מהאוניברסיטה. עיניו בורקות כשהוא מדבר על פרויקט חדש או על עבודת מעבדה. שנינו מרגישים: זה שלב חדש בחיים. אחרי כל כך הרבה שנים אני רואה שוב את הבחור הנמרץ שהתחתנתי איתו פעם."

הסיפורים האלה הם רק כמה דוגמאות מתוך מאות ואלפים. לכל ותיק שהעז לשבת על ספסל הלימודים יש דרך משלו ומוטיבציה משלו. אבל מאחד אותם רגש משותף: "אנחנו נחוצים, אנחנו לומדים — משמע אנחנו חיים". ההשכלה מעניקה להם לא רק מקצוע חדש, אלא גם מחזירה את הכבוד האבוד ואת האמונה בעצמם. וגם — מלכדת משפחות, כי הקרובים רואים את השינויים החיוביים ולא פעם מצטרפים לתהליך. לא בכדי תוכניות לימוד רבות פתוחות גם עבור בני משפחות של ותיקים, ובפרט לילדיהם. כשאב ובן מקבלים יחד תעודות, או אם חיילת ובתה התלמידה מכינות יחד שיעורי בית — זוהי התחייה שעליה חלמו האוקראינים.

בונים את העתיד יחד

אוקראינה עוברת רגע מפנה בתולדותיה. מהאופן שבו תתנהל השתלבותם מחדש של הוותיקים לאחר המלחמה תלוי פניה של החברה שלנו לעשורים קדימה. היום מונחים היסודות לא רק של בתים הרוסים, אלא גם של כלכלה חדשה, קהילות חדשות והזדמנויות חדשות לכל אחד. והוותיקים הם חלק מרכזי ביסוד הזה. הם שילמו מחיר גבוה עבור עתידנו, ועכשיו עליהם להיות שותפים ליצירת העתיד הזה.

לפי אמרתו הקולעת של הפילוסוף הרומי הקדום Seneca, "כל התחלה חדשה נובעת מסופה של התחלה אחרת". המילים האלה קרובות במיוחד לוותיקים האוקראינים, אשר "אתמול" נקטע בפיצוצים ובאבדות, ואילו "מחר" נולד ממש עכשיו, בלימודים עיקשים ובעבודה יומיומית על עצמם. "אף אחד אינו יכול לחזור אל העבר ולהתחיל הכול מחדש, אבל כל אחד יכול להתחיל היום ולייצר סוף חדש", — אוהב לחזור Artem Honcharenko, וקורא לוותיקים לא לחשוש משינויים. לדבריו, נעורים שניים הם אמיתיים: "כבר עשיתם למען המדינה יותר ממה שמישהו יכול לדרוש. עכשיו המדינה תעשה משהו למענכם — תתמוך בכם בלימודים, תפתח לפניכם דלתות. אל תפחדו להתחיל מאפס — אינכם לבד!"

המדינה והחברה האוקראינית מאחדות היום כוחות כדי שכל מגן יחוש: הניסיון שלו בחזית לא יהיה לשווא בחיי שלום. הממשלה השיקה תוכנית שוברי השכלה לוותיקים, שיכולים לקבל החזר כספי חלקי או מלא עבור הלימודים. השלטון המקומי פותח מרכזי ותיקים, שבהם אפשר לקבל ייעוץ בנוגע לקבלה ללימודים או לפתיחת עסק. עסקים גדולים משיקים התמחויות והכשרות לחיילים לשעבר. ארגוני מתנדבים מוצאים ללוחמים הזדמנויות בחו"ל — מקורסי תכנות ועד סדנאות יזמות.

אך את התרומה הגדולה ביותר תורמים הוותיקים עצמם — בשאיפתם ללמוד ולהתפתח. הם מהווים דוגמה זה לזה ולדור הצעיר. לכן ההשכלה הפכה למנוע אמיתי של אחדות בין דורות: הורים לוחמים וילדיהם הם כעת בעלי מטרות משותפות ובונים יחד תוכניות משותפות. הלימודים מלכדים את משפחות הוותיקים, מחזירים את שמחת השיחה ונותנים נושאי שיחה חדשים במקום זיכרונות קשים מהמלחמה. החיים נצבעו בצבעים חדשים לא רק עבור המגנים עצמם, אלא גם עבור יקיריהם, שרואים את חיוכם ואת נחישותם.

הגיע הזמן לפעול — העתיד נוצר היום. כל ותיק שהחליט לרכוש מקצוע חדש תורם לא רק לגורלו שלו, אלא גם לגורלה של המדינה כולה. בהתאחדות סביב ההשכלה, הוותיקים וילדיהם יוצרים סיפור הצלחה חדש של אוקראינה. הצטרפו לקהילה הזו, תמכו זה בזה. חיים אחרי המלחמה קיימים — והם יכולים להיות גדולים, בהירים ומלאי משמעות. התחילו מההשכלה — ממש עכשיו. נחישותכם ללמוד היום משנה את המחר המשותף שלנו.

תמונה: ותיק חטיבת "Azov" Oleksandr Zhavnenko רוקד לראשונה עם אשתו Maria לאחר התאמת תותב — סמל לאופן שבו חייהם של הוותיקים מקבלים צבעים חדשים בחיי שלום (לבוב, יוני 2025).