המומחים מנו את המיומנויות שיבטיחו את כושר התחרות של איש המקצוע בעידן הבינה המלאכותית

השימוש בבינה מלאכותית כבר הפך לנוהג יומיומי אצל רוב הסטודנטים והעובדים, אך היתרון התחרותי המרכזי בשוק העבודה בשנים הקרובות יישארו לא מיומנויות טכניות אלא מיומנויות אנושיות – תקשורת, מנהיגות, אינטליגנציה רגשית, חשיבה ביקורתית והיכולת לעבוד עם אנשים. למסקנה זו הגיעו משתתפי מסיבת העיתונאים בנושא "השכלה גבוהה והשכלת MBA בעידן הבינה המלאכותית. אילו מקצועות ומיומנויות יישארו בידי האדם?", שהתקיימה ביום רביעי בסוכנות “Interfax-Ukraine”.

לדברי מנהלת מרכז החינוך העסקי וההכשרה המקצועית (Center for Business Education and Professional Development) במכון לפסיכולוגיה ויזמות, Mariia Furman, המחקר, שנערך על בסיס שיתוף פעולה בין סטודנטים לעסקים, כלל יותר מ-250 משיבים מתחומי המשפט, משאבי אנוש, IT, ייעוץ, שיווק, ניהול, פעילות כלכלית חוץ, חינוך, מכירות ופיננסים.

"כיום יותר מ-97% מהנשאלים כבר משתמשים בבינה מלאכותית בעבודה או בחיי היומיום, ויותר מ-50% פונים אליה לפחות פעם ביום. הכלים הנפוצים ביותר התבררו כ-ChatGPT, Google Gemini, Claude ו-Copilot, ותרחישי השימוש העיקריים – הסבר מידע מורכב, כתיבה ועריכה של טקסטים, יצירת רעיונות, תרגום, ניתוח נתונים והכנת סיכומים", ציינה במהלך הצגת המחקר "השימוש ב-AI בעבודה ובחיי היומיום".

יחד עם זאת, לדברי Furman, התפשטות ה-AI אינה מעידה על עלייה אוטומטית באמון בתשובותיה. היא הפנתה תשומת לב לכך שכ-30% מהתפקודים היומיומיים כבר מוחלפים בכלים כאלה, אולם החלק הגדול ביותר מהנשאלים דירג את רמת האמון בתשובות ה-AI כבינונית – אפשר לסמוך על המידע רק בתנאי שהוא נבדק. יותר מ-50% מהנשאלים בודקים תמיד את התשובות שנוצרו, עוד 33% עושים זאת אם המידע נראה חשוד, ו-13% – כשמדובר בעבודה חשובה במיוחד. בנוסף, יותר מ-30% מהמשיבים נתקלו לעיתים קרובות מאוד בעיוות מידע, ועוד 53.6% דיווחו שמקרים כאלה אירעו להם כמה פעמים.

"לפי הערכות הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum), עד 2030 ישתנו בעולם יותר מ-40% מהמיומנויות, ומשמעות הדבר היא צורך בהסבה מהירה הן של עובדים קיימים והן של סטודנטים. היא הדגישה שההשכלה הגבוהה צריכה לא רק להכיר לצעירים כלים דיגיטליים, אלא לבנות מחדש את גישות ההוראה כך שיכשירו מומחים המסוגלים לעבוד יחד עם ה-AI ולא להישען עליו באופן מכני", הדגישה המומחית.

לדבריה, הבינה המלאכותית כבר הפכה לחלק מהלמידה ומהעסקים, אך השפעתה אינה בהחלפה מוחלטת של האדם אלא בשינוי תפקידיו.

"לכן כיום יש ערך מיוחד לחשיבה אנליטית, תקשורת, יכולת הסתגלות, ניהול אנשים, אינטליגנציה רגשית ויצירתיות", הדגישה Furman.

היא הוסיפה שה-AI לא יוכל לדחוק מהשוק מנהלים, פסיכולוגים, אנשי משאבי אנוש, מנהלי תקשורת, מרצים, מנטורים, וכן את האחראים על אסטרטגיה ופיתוח צוותים, משום שדווקא במקצועות אלה נשארים מכריעים האמון האנושי, המנהיגות, האמפתיה והיכולת לעבוד עם הקשר.

מצדה, Iraida Zaitseva, דוקטור למדעי הכלכלה (Doctor of Economic Sciences), פרופסור וסגנית הנשיא לעבודה מדעית-פדגוגית ולימודית במכון לפסיכולוגיה ויזמות, הדגישה שגם האלגוריתמים החזקים ביותר אינם יכולים להחליף מנהל, שכן הם נטולי תודעה, יצירתיות והרהור מוסרי. היא הזכירה שמכונה עשויה לייעץ לקצץ בכוח אדם לטובת רווח גבוה יותר, אך אינה מסוגלת להעריך את ההשלכות החברתיות, האתיות ואפילו הגאופוליטיות של החלטה כזו.

"בינה מלאכותית היא מנוע עוצמתי, אך רק האדם צריך להיות הטייס שיודע לאן ולמה הוא טס. אנחנו מלמדים את הסטודנטים לא רק להשתמש בכלי, אלא לאמת החלטות, להתייחס באופן ביקורתי ל“קופסה השחורה” של האלגוריתם ולשאת באחריות אישית לתוצאה. במכון מותר להשתמש ב-AI ככלי עזר לארגון החומר או לחיפוש רעיונות, אך הסטודנט מחויב לציין את עצם השימוש בו, לבדוק את המקורות ולהיות אחראי לתוכן העבודה, אחרת הדבר עלול להיחשב חוסר יושרה אקדמית", ציינה Zaitseva.

Wesley Lacerda, מנכ"ל Capolavoro Group (ברזיל), מרצה במכון הברזילאי AMF ומשקיע בסטארט-אפים טכנולוגיים, התמקד בסיכונים שבשימוש לא נכון בבינה מלאכותית בעסקים. לדבריו, הסכנה העיקרית טמונה לא רק בטכנולוגיה עצמה אלא בהחלשה קוגניטיבית הדרגתית של האדם, כשהמשתמש מתרגל להעביר למכונה את זיכרונו, את יכולותיו האנליטיות, את הדיבור ואף את היכולת הבסיסית לקבל החלטות באופן עצמאי. במצגתו מנה בנפרד, כסיכונים העיקריים של הטמעה רחבה של AI, הידרדרות קוגניטיבית, ירידה באינטליגנציה, היחלשות היכולת להרהור ואובדן מיומנויות חברתיות.

"יש להשתמש בבינה מלאכותית ככלי לניתוח נתונים ולא כתחליף לחשיבה האנושית. כשהאדם מפסיק להבין מה עומד מאחורי תשובת המכונה, הוא מאבד את יכולותיו הקוגניטיביות, ואיתן גם את היכולת לקבל החלטות עצמאיות", ציין Lacerda במהלך הרצאתו.

הוא הפנה תשומת לב גם לכך שגל האוטומציה החדש יוצר ביקוש בראש ובראשונה לאנליסטים של AI, מהנדסי AI, מומחי AI Ops וביקורת אלגוריתמית, ולא רק ולא כל כך לאנשי IT סתם. אולם גם בתפקידים אלה נשארת מכרעת ההבנה האנושית של מה נעשה ולמה, ולא רק היכולת לכתוב למכונה פרומפט נכון.

מצדה, המגייסת של 3S Agency, Sofiia Vorushko, הדגישה שבתחום הגיוס בינה מלאכותית יוצרת אשליה של אובייקטיביות, אך בכל זאת אינה יכולה להחליף מגייס בשר ודם. לדבריה, מועמדים מתכוננים לראיונות בעזרת AI טוב יותר ויותר, משתמשים בניסוחים הנכונים ובתשובות רצויות חברתית, אך האלגוריתם אינו מסוגל לקרוא באופן מלא אותות לא-מילוליים, להבין את המוטיבציה של האדם, את הניסיון האמיתי שלו ואת התאמתו לתרבות של חברה מסוימת. היא הביאה דוגמה לשתי משרות של עוזר מנהל שנראו זהות במבט ראשון, אך בפועל נדרשו להן מועמדים שונים לחלוטין בגלל סגנון הניהול השונה של המנהלים.

"כיום השוק מעריך עובד פחות ופחות רק לפי כישורים קשים ויותר ויותר לפי כישורים רכים. תקשורת, חוסן, גמישות, יכולת הסתגלות, מנהיגות והיכולת לבנות מערכות יחסים הופכים לחשובים באופן קריטי, משום שדווקא אותם הכי קשה לבצע באוטומציה", הוסיפה Vorushko.

היא הסתמכה על הערכות עולמיות, שלפיהן 63% מהמעסיקים מציינים מחסור בכישורים רכים כמחסום להתפתחות העסק, 67% מהחברות מחפשות גמישות ויכולת הסתגלות, 61% – מנהיגות והשפעה חברתית, והביקוש לכישורים חברתיים ורגשיים יגדל עד 2030 בעוד 24%. לדברי המגייסת, כיום 75% מההצלחה ארוכת הטווח של עובד תלויים דווקא בכישורים רכים, ואילו על כישורים קשים חלים רק כ-20%.

יחד עם זאת, מנהל חברת “Formatsiia” (בע"מ), Mykola Hoi, ציין שעבור עסק הבנוי על תקשורת עם לקוחות, שותפים, סוחרים, יצרנים וספקים, העברה ישירה של החלטות ל-AI מוגבלת ביותר. לדבריו, בחברתו, הפועלת בתחום האנרגיה הסולרית, כ-95% מזמן העבודה הוא עבודה עם אנשים, ולכן אלגוריתמים תבניתיים אינם מסוגלים להחליף באופן מלא מגע חי, לא במכירות, לא בגיוס צוות ולא בפיתוח פתרונות שיווק.

"בעסקים אפשר להשתמש בבינה מלאכותית, אך רק אם מבינים בבהירות רבה את גבולותיה. הקמת עסק, גיוס צוות, שיווק, מכירות, עבודה עם לקוח וקבלת החלטות מהירה בסביבה משתנה נשארים תחום אחריותו של האדם, כי כאן נדרשים לא תבניות אלא ידע, ניסיון והבנה של האדם האחר", הדגיש Hoi.

הוא הוסיף שהשימוש ב-AI בתהליכי משאבי אנוש עלול להוביל לטעויות אם החברה מנסה להעריך מועמדים רק לפי סימנים פורמליים, מבלי לתת לאדם אפשרות לגלות את הפוטנציאל שלו בתקשורת חיה.

בנפרד ציינו המשתתפים שהמכון לפסיכולוגיה ויזמות מהמר על התמחויות שלדעת המארגנים הכי פחות ניתנות לאוטומציה: ניהול כוח אדם, ניהול תקשורת ופסיכולוגיה. במוסד דיווחו שעלות הלימודים לתואר ראשון היא 42 אלף גריבנה בשנה, ובקולג' – 28 אלף גריבנה בשנה; כן הוצהר על שיתוף פעולה עם שותפים במדינות הבלטיקה, וכן בפולין, באיחוד האמירויות ובברזיל, שבהן סטודנטים יכולים לעבור התמחות. הודות לגישה האונטולוגית, המסייעת לפתח את האישיות, ולשילוב הפסיכולוגיה עם ידע עדכני של אנשי עסקים מעשיים, סטודנטי המכון מפתחים באופן מקיף כישורים אישיים ומקצועיים. הדבר מסייע להפוך למנהל ברמה גבוהה ולא להיות תלוי בטכנולוגיות. רמת הכשרה כזו מאפשרת לסטודנטים, החל מהשנה השנייה, לעבוד בפרויקטים עסקיים בתחום המקצועי שלהם.

בסיכום הדיון הסכימו המומחים שההשכלה הגבוהה האוקראינית ותוכניות ה-MBA כבר אינן יכולות להתעלם מבינה מלאכותית, אך גם אינן צריכות להפוך אותה למטרה בפני עצמה. לא מדובר במאבק של האדם במכונה, אלא בחלוקת תפקידים חדשה, שבה ה-AI לוקח על עצמו תפקודים שגרתיים, אנליטיים וטכניים, ואילו בידי האדם נשארים האסטרטגיה, האתיקה, היצירתיות, האמפתיה, ניהול הצוותים והאחריות להחלטות. דווקא תכונות אלה, לדעת משתתפי האירוע, יקבעו את כושר התחרות של איש המקצוע ב-5–10 השנים הקרובות.