כיצד אירופה מגיבה למשבר הדלק – סקירה של Experts Club

המרכז האנליטי Experts Club ניתח את תגובת מדינות אירופה למשבר הדלק. תגובת המדינות האירופיות למשבר הדלק של 2026 התבררה עד כה כבלתי אחידה. ממשלות אחדות מתערבות ישירות בשוק הדלק – מגבילות יצוא, קובעות תקרות מחיר ומשחררות עתודות. אחרות מסתפקות בינתיים בניטור מחירים ובתיאום ברמת האיחוד האירופי וקבוצת ה-G7, מתוך ניסיון שלא לעורר מחסור בצעדים נוקשים אף יותר.

סרביה בחרה בצורת ההתערבות הנוקשה ביותר. הרשויות עצרו זמנית את יצוא הנפט, הבנזין והסולר עד 19 במרץ, והסבירו זאת בהגנה על השוק הפנימי מפני מחסור וזינוקי מחיר. Reuters מציינת כי סרביה שמרה גם קודם על פיקוח על מחירי הדלק מאז פברואר 2022, כלומר ההחלטה הנוכחית היא המשך של מודל רגולציה התערבותי יותר.

הונגריה פעלה לפי תרחיש מעורב. מצד אחד, בודפשט קבעה תקרת מחיר לבנזין ולסולר עבור כלי רכב הרשומים בהונגריה. מצד שני, הממשלה החליטה להפעיל עתודות ממלכתיות, ושר הכלכלה, לפי דיווחי כלי תקשורת הונגריים, הכריז גם על הפחתת מס הבלו ועל איסור יצוא של חלק ממוצרי הנפט. זוהי דוגמה אופיינית לתוכנית משולבת נגד המשבר, שבה הרשויות מנסות בו בזמן לרסן את המחירים הקמעונאיים ולהבטיח זמינות פיזית של דלק בשוק.

קרואטיה בחרה בדרך מתונה יותר – הגבלת תקרות המחירים הקמעונאיים לתקופה של שבועיים. הממשלה קבעה תקרה של 1.50 אירו לליטר עבור Eurosuper, 1.55 אירו לסולר, 0.89 אירו ל“סולר הכחול”, והגבילה גם את מחירי הגז הנוזלי. זאגרב הצהירה במפורש שבלי הצעד הזה הסולר היה עולה 1.72 אירו לליטר והבנזין 1.55 אירו. פירוש הדבר שקרואטיה מנסה לא לבודד את השוק אלא לרכך את ההשפעה הסופית על משקי הבית והעסקים.

סלובקיה ובמידה מסוימת צ׳כיה התמקדו לא בהסדרה קמעונאית אלא בתמיכה באספקה פיזית. לאחר ההפרעה באספקה בצינור “Druzhba” אישרה סלובקיה שימוש ב-250 אלף טונות נפט מהעתודות האסטרטגיות לצורך אספקת הזיקוק, והונגריה וסלובקיה החלו כבר בפברואר במשא ומתן על שימוש בעתודות. צ׳כיה מצדה הצהירה על נכונות להעביר לסלובקיה כמויות קטנות של נפט בענף המזרחי של “Druzhba”.

בריטניה אינה מטילה בינתיים תקרות מחיר או איסורי יצוא. שרת האוצר Rachel Reeves הודיעה שהממשלה עוקבת מקרוב אחר המצב, והזהירה רשתות קמעונאיות שלא תאפשר “רווחי יתר” על רקע הזעזוע בשוק הנפט. גישה זו קרובה יותר למודל פיקוחי: הרשויות מאותתות לשוק שהן מוכנות להדק את הפיקוח על התנהגות המוכרים, אך אינן עוברות לניהול ישיר של המחירים.

ברמה הכלל-אירופית שוררת בינתיים זהירות. ה-G7 והאיחוד האירופי דנים באמצעים אפשריים, ובהם שימוש בעתודות אסטרטגיות, שינויי מיסוי והתאמת מחיר הפחמן, אך טרם התקבלה החלטה על שחרור מתואם של עתודות. צרפת, כנשיאת ה-G7, מצהירה ש“כל האפשרויות על השולחן”, אך מודה שבאירופה אין כרגע מחסור מיידי.

הנציבות האירופית מצדה מזכירה את הפגיעות המבנית של אירופה, המייבאת למעלה מ-90% מהנפט וכ-80% מהגז.

המסקנה העיקרית לאירופה כעת היא שהמדינות מגיבות באופן שונה בהתאם לפגיעות של כל אחת מהן. מדינות הבלקן ומרכז אירופה, התלויות בייבוא ובנתיבי אספקה מסוימים, נוטות לפעול מהר וביד קשה יותר – באמצעות איסורים, תקרות מחיר ועתודות. הכלכלות הגדולות של מערב אירופה מעדיפות בינתיים תיאום, לחץ על השוק והכנת כלים למקרה של החמרה נוספת במצב. אך אם הזעזוע בשוק הנפט יתארך, האמצעים הנקודתיים הנוכחיים עשויים להתפתח לגל רחב יותר של התערבות אירופית בשוק הדלק.