הכלכלה והמסים הם האפשרות להמשיך במאבקה של אוקראינה ולבנות עתיד מוצלח

ב-25 במרץ 2024 התקיים בקייב הכנס "הרפורמה בכספי המדינה – הדרך להתאוששות אוקראינה" (Reform of State Finances), שאורגן בידי איגודים עסקיים מובילים ומרכזי מחקר בתמיכת CIPE.

בכנס השתתפו נציגי ממשל, חברי פרלמנט, מומחים ונציגי עסקים. מצד השלטון נכחו יושבת ראש מפלגת "משרת העם" (Servant of the People), יושבת ראש הוועדה של הוורחובנה ראדה (Verkhovna Rada) של אוקראינה לענייני ארגון השלטון, שלטון מקומי, פיתוח אזורי ובנייה עירונית Olena Shuliak; יושב ראש הוועדה של הוורחובנה ראדה (Verkhovna Rada) של אוקראינה לענייני פיתוח כלכלי Dmytro Natalukha; סגן ראשון ליושב ראש הוועדה של הוורחובנה ראדה (Verkhovna Rada) של אוקראינה לענייני כספים, מדיניות מסים ומכס Yaroslav Zhelezniak; יושבת ראש הוועדה של הוורחובנה ראדה (Verkhovna Rada) של אוקראינה לענייני מדיניות חברתית והגנה על זכויות הוותיקים Halyna Tretiakova; סגנית יושב ראש הוועדה לענייני כספים, מדיניות מסים ומכס (Deputy Chair of the Committee on Finance, Tax and Customs Policy) Olha Vasylevska-Smahliuk; יושבת ראש ועדת החקירה הזמנית של הוורחובנה ראדה (Verkhovna Rada) להגנה על זכויות המשקיעים, יושבת ראש הוועדה המיוחדת של הפרלמנט להגנה על משקיעים Halyna Yanchenko; ראש הסוכנות לאיתור וניהול נכסים (Asset Recovery and Management Agency) Olena Duma, סגן שר הכלכלה של אוקראינה (Deputy Minister of Economy of Ukraine) Oleksii Sobolev ועוד.

את העסקים ייצגו סגן הנשיא הראשון של לשכת המסחר והתעשייה (Chamber of Commerce and Industry) Mykhailo Nepran, נשיא האיגוד המקצועי הכלל-אוקראיני של היזמים (All-Ukrainian Professional Association of Entrepreneurs), חבר מועצת הפיקוח של "מועצת הערים ZakhystyFOP" (ZakhystyFOP Council of Cities) Borys Emeldesh, המנהלת הביצועית של איגוד IT Ukraine (IT Ukraine Association) Mariia Shevchuk; המנהלת הביצועית של איחוד היזמים האוקראינים (Union of Ukrainian Entrepreneurs) Kateryna Hlazkova, המנהלת הביצועית של Kharkiv IT Cluster Olha Shapoval ורבים אחרים מראשי האיגודים המובילים, ממרכזי המחקר השתתף המנהל הביצועי של CASE Ukraine Dmytro Boiarchuk, ראש Advanter Group Andrii Dlihach; מתאם קבוצות המומחים של הפלטפורמה הכלכלית של מומחים (Economic Expert Platform) Oleh Hetman, יושבת ראש מועצת מכון הרפורמות במסים (Institute of Tax Reforms) Olena Khotenko ואחרים.

במהלך הכנס נציגי מרכזי מחקר כלכליים ואיגודים עסקיים מובילים הציגו חזון משותף של הרפורמה במערכת כספי המדינה של אוקראינה, הנחוץ לאוקראינה בשלב ההתאוששות ובדרך לאינטגרציה אירופית. הדיון עסק קודם כול ברפורמה במסים ובתקציב, בשינויים בתהליכי הגיוס, וכן ברפורמה בגופי אכיפת החוק. משתתפי הכנס הדגישו כי את הצעדים האלה יש ליישם כבר עכשיו.

יושבת ראש הוועדה של הוורחובנה ראדה (Verkhovna Rada) של אוקראינה לענייני ארגון השלטון, שלטון מקומי, פיתוח אזורי ובנייה עירונית Olena Shuliak ציינה שהתאוששות אוקראינה היא תהליך שנתפס רק כשיקום פיזי של מתקנים כאלה ואחרים. אבל זה אינו כך כלל וכלל. ההתאוששות מתחלקת לשתי קטגוריות גדולות:

• תכנון השיקום תוך התחשבות באתגרים סביבתיים, דמוגרפיים וכלכליים;
• ביצוע רפורמות מערכתיות שמטרתן לא רק השיקום עצמו אלא גם שינוי המציאות המדינית-משפטית, תוך התחשבות בהתפתחות מוסדות המדינה והכלכלה של אוקראינה.

בלי עסקים וכלכלה אי אפשר לדבר על התאוששות בת-קיימא וארוכת טווח של אוקראינה בכללותה, וכן של קהילות בודדות. במקביל, הבעיות נותרות משותפות, בין שמדובר באזור קרוב לחזית ובין שמדובר באזור עורפי מסוים: רמת שחיתות גבוהה; כלכלת צללים; העלמת מסים; רמה נמוכה של חירויות כלכליות; לחץ על העסקים מצד גופי הפיקוח וכדומה.

"העסקים והשלטון מבינים שהכלכלה והמסים הם האפשרות להמשיך במאבק של מדינתנו ולבנות עתיד מוצלח לאוקראינה. לכן יש לפתור בעיות ותיקות ומערכתיות הבולמות את העסקים. זו שאלה של הישרדות והתפתחות של מדינתנו." – ציינה Olena Shuliak.

סגנית יושב ראש הוועדה לענייני כספים, מדיניות מסים ומכס של הוורחובנה ראדה (Verkhovna Rada) Olha Vasylevska-Smahliuk ציינה ש"מטפלות ההשקעות" (Investment Nannies) לא עמדו בתקוות שנתלו בהן. לדבריה, נדרשות רפורמות מערכתיות. "ניהול ידני של רשות המסים והמכס אינו מוביל לתוצאות טובות, אלא רק למשפט סלקטיבי ולשחרור סלקטיבי תמורת אחוז כלשהו באמצעות מתווך", אמרה.

יושב ראש ועדת הפרלמנט לענייני פיתוח כלכלי Dmytro Natalukha סיפר שההסדרה הכלכלית מפני גיוס תכניס לתקציב יותר מ-200 מיליארד גריבנה בשנה. "כעת פעילות הוועדה מתמקדת בהבטחת צורכי המימון של התקציב באמצעות מכשירים שונים. הראשון הוא הבטחה פיסקלית ישירה של הוצאות הביטחון. ובכך אנחנו נשענים לא על הגדלה המונית של המסים, אלא על יצירת מנגנונים חדשים, על חיפוש מכשירים חדשים, דרכים חדשות. ובכלל זה איננו פוסלים את סוגיית ההסדרה הכלכלית, שלפי החישובים שלנו יכולה להכניס החל מ-200 מיליארד גריבנה בשנה", מסר Dmytro Natalukha, יושב ראש ועדת הפרלמנט לענייני פיתוח כלכלי. הכוונה לתשלום נוסף של אגרת הצבא בסכום כזה.

בקבינט השרים מוכנה חלופה – הסדרה של עובדים המקבלים באופן רשמי יותר מ-35 אלף גריבנה. "העבודה על מערכת ההסדרה נמשכת. אני מקווה שהמערכת תתחיל לפעול בקרוב", ציין סגן שר הכלכלה (Deputy Minister of Economy) Oleksii Sobolev.

כמו כן Dmytro Natalukha מסר שוועדת המדיניות הכלכלית, יחד עם נציגי מגזר העסקים, מגבשת שורת הצעות חוק שיקלו על עבודתם של עסקים קטנים ובינוניים.

"אנחנו חותרים לכך שבחודשים הקרובים יופיעו בשדה החקיקה מסמכים ממשיים שישקפו את מה שגיבשנו יחד עם העסקים", ציין.

יושבת ראש הוועדה של הוורחובנה ראדה (Verkhovna Rada) של אוקראינה לענייני מדיניות חברתית והגנה על זכויות הוותיקים Halyna Tretiakova ציינה שנציגי העסקים מקדישים תשומת לב רבה לרעיונות להפחתת מסים ולצמצום הכנסות ממסים, אך כמעט שאינם מקדישים תשומת לב לפרויקטים חברתיים שיכולים לצמצם משמעותית את הוצאות התקציב ולפנות משאבים לכיוונים אחרים. תריסר פרויקטים כאלה גובשו ורשומים בוורחובנה ראדה (Verkhovna Rada), בנושא רכוש האיגודים המקצועיים, ייעול הוצאות הקרנות החברתיות וכדומה.

כמו כן בעיה משמעותית היא חוסר האיזון בשכר חברי הפרלמנט ואנשי המנגנון של הוורחובנה ראדה (Verkhovna Rada): פערים של כמה מונים בסכומים מייאשים את נבחרי הציבור.

"אתחול מחדש של BEB והמכס ב-2025 יהיה מאוחר מדי", הדגיש Yaroslav Zhelezniak.

"אין שנה טובה יותר לבנייה ולשיקום של האמון במוסדות המעורבים ישירות באינטראקציה עם העסקים מאשר שנת 2024. ב-2025 כבר יהיה מאוחר."

"לכן השנה עלינו לבצע אתחול מחדש של המכס. והשנה עלינו לבצע אתחול מחדש מלא של BEB, עם הסמכה מחודשת מלאה של כל כוח האדם לאחר בחירת המנהל", ציין Yaroslav Zhelezniak.

ראש Advanter Group Andrii Dlihach ציין שגיוס של 25% מהעובדים עלול להוביל לאובדן של יותר ממחצית מחזור העסקים האוקראיני. לפי תוצאות הסקר בקרב נציגי עסקים שהציג Andrii Dlihach, שני שלישים מהנשאלים תמכו בהסדרה כלכלית של עובדים בשכר של 30 אלף גריבנה ומעלה. "רובם סבורים שההסדרה הכלכלית היא צעד רציונלי ונכון, שיאפשר להוציא שכר מהצל ויגדיל את הכנסות התקציב", אמר.

"בשל היעדר הסדרה מערכתית של מומחי ענף ה-IT ושל מנגנון שקוף לנסיעות עבודה לחו"ל, הכלכלה האוקראינית מאבדת מדי חודש הכנסות במטבע זר בשווי של כמעט 2 מיליארד גריבנה בשל חוזים שלא נחתמו על ידי עסקי ה-IT. הדבר משפיע לרעה על הכנסות המסים, על מקומות העבודה ועל מעמדו של ענף ה-IT של אוקראינה בעולם", ציינה Olha Shapoval, המנהלת הביצועית של Kharkiv IT Cluster.

גם סוגיית יחסי הגומלין בין העסקים לבין גורמי אכיפת החוק דורשת פתרון מיידי. “עבורנו חשוב ביותר להפחית את הלחץ על העסקים. כולנו צריכים להצטרף לשינויים בחקיקה. מדובר בשני דברים שבהם אנו עובדים עם קהילת העסקים. הראשון הוא תקני הפעילות של תובעים. אנחנו, כ-SUP, הצענו את הרעיון הזה עוד ב-2020. פותחו תקני פעילות לתובעים, שאושרו והיה להם אופי של המלצה. החיים הראו שאופי של המלצה אצלנו לא עובד, וצריך שזה יהיה מחייב”, הצהירה המנהלת הכללית של איחוד היזמים האוקראינים (Union of Ukrainian Entrepreneurs) Kateryna Hlazkova.

חברי הפרלמנט הסכימו שהתחום הזה זקוק לשינויים מיידיים. “מתחילת 2023 האינטראקציה בין העסקים לבין גורמי אכיפת החוק לא תמיד מספקת את העסקים. קיימות בעיות מערכתיות שיש להסדיר ברמה החקיקתית. גיבשנו הצעת חוק מס' 9211 עם תיקונים לחוק סדר הדין הפלילי (Criminal Procedure Code). והיא נוגעת לא רק ל-BEB, אלא לכל גורמי אכיפת החוק”, הצהירה יושבת ראש ועדת החקירה הפרלמנטרית הזמנית לענייני הגנה על משקיעים Halyna Yanchenko. 

גם סוגיית הפיסקליזציה הגורפת התבררה ככואבת. “העסקים צריכים להפסיד 35 מיליארד UAH על קופות רושמות ועל הנהלת חשבונות של מלאי כדי שתקציב המדינה יקבל 8 מיליארד UAH. לפי החישובים הכלכליים של מכוני המחקר, פיסקליזציה רחבה של כל קבוצה 2 וכל קבוצה 3 של הנישומים במערכת המיסוי המפושטת היא רגולציה שלילית מבחינה חברתית”, הצהיר נשיא ההתאגדות המקצועית הכלל-אוקראינית של היזמים (All-Ukrainian Professional Association of Entrepreneurs) Borys Emeldesh.

Mykhailo Nepran, סגן הנשיא הראשון של לשכת המסחר והתעשייה, ציין כי בשל הבעיות המתמשכות של העסקים עם גורמי אכיפת החוק, ראוי לבצע לגליזציה של רכוש. “הגיעה תקופה שבה כבר יש באוקראינה את המיליונים הראשונים וצריך להכשיר אותם. זה צריך להיות לא רק הכרה בזכות הבעלות, אלא גם הלגליזציה שלה. מצד התובע הכללי יש תמיכה ברעיון הזה. צריך לאמץ חקיקה מתאימה שתכיר ברכוש הקיים, וגורמי אכיפת החוק לא יוכלו עוד לגעת בו”, הציע סגן הנשיא הראשון של לשכת המסחר והתעשייה.

בסיום הקונגרס תאושר החלטת הקונגרס (Congress Resolution) “רפורמה במערכת הכספים הציבוריים – הדרך להתאוששות אוקראינה” (Public Finance System Reform – the Path to Ukraine's Recovery), שעליה יחתמו כל איגודי העסקים המובילים במדינה.

הסעיפים העיקריים של ההחלטה הם:

1. רפורמות מוסדיות מרכזיות, צמצום השחיתות למינימום (איפוס של לשכת הביטחון הכלכלי (Economic Security Bureau), שירות המכס הממלכתי של אוקראינה (State Customs Service of Ukraine) ושירות המס הממלכתי של אוקראינה (State Tax Service of Ukraine)).
2. הנהגת גישה כוללנית בעיצוב מדיניות ואסטרטגיות של המדינה, ובכלל זה קביעת חובה להגיש ניתוח השפעת רגולציה (ARV) על ידי כל הגורמים בעלי יוזמת חקיקה, ודרישה למספר מינימלי מסוים של חברי פרלמנט כמציעים לצורך רישום הצעת חוק.
3. שיקום ופיתוח הכלכלה, שמירה על הפוטנציאל הכלכלי: הנהגת מודל אופטימלי של הסתייגות כלכלית (דחיית גיוס), הסתייגות אלקטרונית ונסיעת עבודה אלקטרונית.
4. מניעת הלחץ של גורמי אכיפת החוק על העסקים, שגורם להפסדים כלכליים משמעותיים: קביעת עקרון חזקת החפות של משלם המסים, ריכוז תפקידי החקירה המקדמית של עבירות כלכליות אך ורק ב-BEB, תיקונים בחוק סדר הדין הפלילי (Criminal Procedure Code).
5. רפורמה במערכת המס ובחקיקת המכס: הפחתת נטל המס המצטבר על קרן השכר, החלפת מס החברות ההחלטי במס על הון שהוצא לאחר תום מצב המלחמה, שינוי הגישה של SMKOR מ“ענישתית” לאנליטית, קביעת תקופה מרבית לחסימת חשבוניות מס, הבטחת שימור מערכת המיסוי המפושטת הנוכחית ומעבר מפיסקליזציה רחבה לפיסקליזציה מבוססת סיכונים.
6. שמירה על אי-שינוי של ההתחייבויות המובטחות בדבר תנאי ניהול עסקים במשטר המס “Diia City”.
7. הנהגת מערכת תמיכה וייעוד תמריצים ליזמות בשטחים שבהם עשויות להתרחש פעולות לחימה ובקהילות ששוחררו מכיבוש.
8. צמצום הוצאות לא יעילות של תקציב המדינה: התאמת היקף ההוצאות הממלכתיות למציאות הדמוגרפית החדשה, צמצום ההוצאות על גופי הייצוג של שלטון המדינה, מערכת המשפט, החינוך, הבריאות וסבסוד הדיור.