פלטפורמות חינוך חדשות צריכות להפוך לבסיס למודרניזציה של המגזר החקלאי באוקראינה – מומחים

תמיכה בינלאומית, פיתוח החינוך המקצועי והטמעה מהירה של פתרונות הכשרה ממוקדי פרקטיקה הם קריטיים לשמירה על התחרותיות של המגזר החקלאי האוקראיני, שבתנאי המלחמה נותר מקור מרכזי להכנסות במטבע חוץ ואחד ממנועי הכלכלה, הצהירו משתתפי מסיבת העיתונאים "שותפות בינלאומית לפיתוח ההכשרה במגזר החקלאי של אוקראינה" (International Partnership for the Development of Training in Ukraine's Agricultural Sector).

במהלך הדיון הדגישו הדוברים כי ענף החקלאות מתמודד יותר ויותר עם מחסור בכוח אדם, צורך בהסבת עובדים, הסתגלות לתקני האיחוד האירופי החדשים וביקוש לידע דיגיטלי מודרני – מעיבוד התבואה לאחר הקציר ועד טכנולוגיות בינה מלאכותית בייצור חקלאי.

מייסד המרכז המידע והאנליטי Experts Club וסגן מנהל הסוכנות "Interfax-Ukraine", Maksym Urakin, הדגיש כי בתנאים הנוכחיים פיתוח החינוך במגזר החקלאי קשור ישירות לחוסן הכלכלי של המדינה.

"היום הכלכלה של אוקראינה תלויה במידה רבה בסיוע של שותפים בינלאומיים, וצריך לומר זאת ישירות. אבל אוקראינה אינה יכולה לבנות את עתידה רק על תמיכה חיצונית, ולכן אנו זקוקים לענפים שמייצרים הכנסות במטבע חוץ, תומכים בתעסוקה ויוצרים את בסיס המס, והמגזר החקלאי נותר בדיוק מגזר כזה", – הדגיש במסיבת העיתונאים בסוכנות "Interfax-Ukraine" ביום שלישי.

לדברי Urakin, אחת הדוגמאות לשותפות מעשית כזו הייתה השקת הקורס המקוון "יישום טכנולוגיות בינה מלאכותית בייצור חקלאי" (Application of Artificial Intelligence Technologies in Agricultural Production), שיושם בידי Experts Club יחד עם AgriAcademy ביוזמת הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח (EBRD) במסגרת תוכניות לתמיכה בביטחון תזונתי. הוא הדגיש כי עבור החקלאים האוקראינים חשובים במיוחד פתרונות המאפשרים לא רק לדבר על חדשנות, אלא להפוך אותה לכלים עסקיים קונקרטיים.

"מטרת הקורס הזה – היא להעביר את השיחה על בינה מלאכותית מרמת המופשט לרמת פתרונות עסקיים קונקרטיים. היום אוקראינה זקוקה למערכת הכשרה חדשה לחקלאים – טכנולוגית יותר, שיטתית יותר, כזו המשלבת פרקטיקה בינלאומית, מומחיות עסקית ומשימות יישומיות", – ציין Urakin.

מצדה, Oksana Yurchenko, רכזת הפרויקטים של מרכז ההשקעות של FAO באוקראינה (FAO Investment Centre in Ukraine), ציינה כי המחסור בכוח אדם במגזר החקלאי הוא בעיה כרונית שלא נעלמה לא לאחר המגפה ולא בתנאי המלחמה הכוללת, ולכן דווקא מתכונות הלמידה מרחוק הנגישות הופכות לאחת הדרכים הריאליסטיות המעטות לחיזוק מהיר של כישורי העובדים.

"בעיית כוח האדם המיומן למגזר החקלאי הייתה, קיימת ותישאר אחת הבעיות המרכזיות. לעובדי החוות קשה לעיתים קרובות להשתתף בהכשרה פרונטלית בשל לוח הזמנים והמרחק, ולכן הענף זקוק להכשרה נגישה, מעשית וגמישה שניתן לעבור ללא הפסקת העבודה", – ציינה.

Yurchenko הזכירה כי פלטפורמת AgriAcademy נוצרה כמענה לדרישה של האגרו-עסקים הגדולים ושל שותפים בינלאומיים להכשרה שיטתית של הענף בתנאי מלחמה. לדבריה, בפלטפורמה כבר מוצבים יותר מ-40 קורסים, שמפותחים בהשתתפות עסקים ומומחים אוקראינים ובינלאומיים ומותאמים לצרכים העדכניים של המגזר. דגש מיוחד מושם לא רק על גידולי שדה אלא גם על גידול בעלי חיים, שבו עלו בחדות הדרישות בתחום הביטחון הביולוגי, בריאות בעלי החיים, רווחתם והתאמה לתקנים אירופיים.

"אם מסתכלים על מספר התעודות והאישורים שהנפיקה פלטפורמת AgriAcademy, מדובר כבר ביותר מ-3.5 אלף מסמכים. במקביל, מספר הלומדים הרשומים שעדיין לומדים או מתכננים להשלים את ההכשרה גדול בכ-פי שלושה, דבר המעיד על עלייה יציבה בעניין בפלטפורמה", – דיווחה Yurchenko.

היא הפנתה את תשומת הלב גם לכך שמאז 1 בינואר 2026 חלות כבר דרישות חובה בתחום רווחת בעלי החיים על כל המשקים החקלאיים המחזיקים בעלי חיים, ולכן הביקוש להכשרה ייעודית רק יגבר. לדברי המומחית, הקורסים בפלטפורמה עצמם אינם עדיין מחייבים מבחינה משפטית, אך בפועל הופכים לכלי מעשי חשוב לפירוש נכון וליישום של הנורמות החדשות בארגונים.

מנהל איגוד "Flour Millers of Ukraine" (טוחני הקמח של אוקראינה) ומומחה למגזר התבואה של FAO של האו"ם, Rodion Rybchynskyi, ציין כי בעיית כוח האדם נוגעת לא רק לייצור החקלאי אלא לכל מגזר המזון החקלאי, לרבות עיבוד ותעשיית המזון, שבהם האוטומציה של תהליכים רבים עדיין אינה יכולה להחליף את האדם.

"בעיית כוח האדם בענף המזון חריפה היום אף יותר מאשר בייצור החקלאי עצמו. בשדה כבר אפשר להשתמש בקומביינים או בטרקטורים ללא נהג, אבל איש לא המציא איך לייצר לחם, גרגרי דגנים, פסטה או מוצרי מזון אחרים בלי אנשים, ולכן שאלת איכות כוח האדם ואיכות הידע היא כאן האתגר מספר אחת", – הוסיף.

Rybchynskyi הדגיש כי בתנאי האינטגרציה האירופית על מפעלי תעשיית המזון לא רק לחפש עובדים, אלא גם לשפר במהירות את כישוריהם בהתאם לתקנות החדשות, לדרישות הטכנולוגיות ולתקני האיכות. לדבריו, דווקא משום כך פלטפורמות חינוכיות כמו AgriAcademy צריכות להתפתח במקביל לחינוך הפורמלי.

המומחה מסר גם כי בפלטפורמה כבר זמין קורס בנושא עיבוד ואחסון תבואה לאחר הקציר, ובקרוב אמור להופיע קורס בנושא עיבוד דגנים מגידולי גרגרים. יחד עם זאת, כפי שהדגיש המומחה, המשימה העיקרית של תוכניות כאלה – היא לתת למומחים בסיס איכותי, שבלעדיו אי אפשר להתקדם לעבר חדשנות.

Maksym Hopka, ראש הפרויקט "Agrokebety PRO: דגנים וצמחי שמן" של עמותת UCAB, הצהיר כי דווקא הסבה מקצועית, תוכניות יישומיות קצרות והכשרה עם רכיב מעשי הן כיום אחד הכלים היעילים ביותר להתמודדות עם משבר כוח האדם במגזר החקלאי.

"היום תחום החקלאות באוקראינה מתמודד עם מחסור חמור בכוח אדם, ולכן פתרונות חינוכיים מהירים וממוקדי פרקטיקה הופכים למפתח. הגישה שלנו – אינה רק הכשרה, אלא יצירת איכות חדשה של הון אנושי למגזר החקלאי באמצעות שילוב של תיאוריה, פרקטיקה ואינטראקציה ישירה עם העסקים", – ציין.

לדברי Hopka, במסגרת אחת התוכניות נרשמו להכשרה כמעט 984 איש, ו-552 כבר השלימו אותה. חלק מהמשתתפים עברו גם את הרכיב המעשי, ולאחר מכן חלק מהבוגרים הועסקו או המשיכו לעבוד בתחום קרוב בענף. לדבריו, בתוכניות כאלה הושם דגש מיוחד על עקורים פנימיים, צעירים, אנשים עם מוגבלות וותיקי מלחמה.

Hopka הדגיש בנפרד כי חשוב לא רק ליצור מוצרי חינוך חדשים, אלא גם להבטיח את הקשר ההדוק שלהם עם ההשכלה הגבוהה. הוא מסר כי במסגרת הפרויקטים החינוכיים כבר נחתמו יותר משבעה מזכרי הבנות עם אוניברסיטאות חקלאיות מובילות, וכי תוכניות מסוימות מיושמות כהשלמה לקורסי תואר שני בהשתתפות נציגי עסקים ושותפים חינוכיים זרים.

Serhii Shylko, מייסד TATFooD וסוכנות מדיה לגיוס, בהתייחסו למצב בשוק העבודה, ציין כי עבור מעסיקים בתנאים הנוכחיים האתגר המרכזי הוא כבר לא רק למצוא מומחה, אלא היכולת לשמר אדם בכך שמציעים לו יציבות, תנאי עבודה ברורים ואפשרות להתפתחות מקצועית.

"היום הצלחתו של עסק אגרו-פוד נקבעת לא על ידי חיפוש המומחה המושלם, אלא על ידי היכולת להשתלב ב‘עוגן’ החיים של האדם, לתת לו יציבות ואופק. טכנולוג בייצור צריך כעת להיות בו-זמנית גם מנטור לצוות הקו וגם מנהל תהליכים, ולכן פלטפורמות הלמידה צריכות לסייע בהתאמת מומחים לתנאי העבודה החדשים", – אמר.

Shylko הדגיש גם את חשיבות הרעיון של lifelong learning (למידה לאורך החיים) וציין כי השוק כבר זקוק לתוכניות שעובדים יכולים לעבור במקביל לעבודה, ללא הפסקה ממושכת במחזור הייצור. לדעתו, יוזמות ממשלתיות ופרטיות בתחום זה צריכות לא לשכפל זו את זו אלא לכסות מגזרי צרכים שונים – ממקצועות פועליים ועד כישורים דיגיטליים מודרניים, שחסרים כיום אפילו במנגנוני ההסבה הפורמליים.

במהלך הדיון עסקו הדוברים בנפרד גם במצב ההשכלה האקדמית. הם קבעו כי מערכת הכשרת כוח האדם הקלאסית כבר אינה עומדת בקצב השינויים בענף במקרים רבים, בין היתר בשל בסיס חומרי חלש, רמת שכר נמוכה של מרצים והיעדר משאבים מספקים למעבדות וציוד מודרני. יחד עם זאת, כפי שציינו המשתתפים, דווקא הברית בין עסקים, אוניברסיטאות וארגונים מקצועיים יכולה להיות המודל שיניב השפעה ממשית.

Rodion Rybchynskyi הביא דוגמאות לשילוב מרצים מאוניברסיטאות אוקראיניות מקצועיות בפיתוח ובהעברת קורסים, וכן לשיתוף פעולה של עסקים עם אוניברסיטאות בהקמת מעבדות מודרניות, ובפרט על בסיס מוסדות להשכלה גבוהה בתחום. משתתפי מסיבת העיתונאים הסכימו כי בלי שותפות כזו חידוש מלא של כוח האדם למגזר החקלאי יהיה בלתי אפשרי.

בלוק נפרד היה שאלת האפשרות לגייס עובדים זרים לאוקראינה על רקע המחסור בכוח אדם. נציגי מגזר העיבוד ציינו כי קיים כבר ביקוש מסוים לעובדים כאלה, אולם בפועל הוא נתקל לעיתים קרובות בחקיקת ההגירה ובקשיים ארגוניים. יחד עם זאת, לפי הערכתה של Oksana Yurchenko, אם עבור העיבוד וכיווני ייצור מסוימים תרחיש כזה אפשרי באופן חלקי, הרי שבתחום גידול בעלי החיים הוא כמעט לא יהפוך להמוני.

בסך הכול הגיעו משתתפי מסיבת העיתונאים למסקנה כי בתנאי מלחמה, לחץ דמוגרפי ותחרות קשה יותר בשווקים החיצוניים המגזר החקלאי כבר אינו יכול להישען רק על גישות מסורתיות להכשרת כוח אדם. לדעתם, דווקא שותפות בינלאומית, פלטפורמות חינוך דיגיטליות, תוכניות מעשיות קצרות, השתתפות העסקים בהכשרה ומודרניזציה של ההשכלה האקדמית צריכות להפוך לבסיס של מודל כוח אדם חדש לאגרו-עסקים האוקראיני.