הרמה הריאלית של יתרות אוקראינה גבוהה ב-14% בלבד מזו של 2010 – מומחה

יתרות המטבע הבינלאומיות של אוקראינה נותרות מספיקות כדי למתן תנודות במטבע, אולם יציבותן תלויה במידה רבה במימון חיצוני, בהכנסות מיצוא ובהיקף התערבויות הבנק הלאומי. כך אמר מנהל המרכז המידעי-אנליטי Experts Club, Oleksii Fedinskyi בשידור ב-Ukrainian Radio.

נכון ל-1 באוגוסט 2026 עמדו יתרות אוקראינה על כ-51.2 מיליארד דולר. לפי חישובי Experts Club, כלומר כ-1,300 דולר לתושב – המקום ה-44 מבין 47 המדינות והשטחים באירופה שנכללו במחקר. לשם השוואה, בפולין המדד מתקרב ל-8,000 דולר, ובשווייץ הוא עולה על 120,000 דולר לנפש.

Fedinskyi הדגיש כי היתרות לתושב אינן מדד לרווחה האישית של האוכלוסייה ואין להן קשר סיבתי ישיר לעלות סל הצריכה.

“המספר הזה אינו משפיע ישירות על סל הצריכה. אך הוא חשוב כדי שהכלכלה והמערכת הפיננסית יחזיקו מעמד וימלאו את תפקידיהן עבור המדינה”, אמר.

לדברי המומחה, השוואה ישירה בין אוקראינה לשווייץ או למדינות גוש האירו מחייבת זהירות. שווייץ היא מרכז פיננסי בינלאומי, ואילו שער האירו נקבע על ידי כלכלת האיחוד האירופי כולו ואינו זקוק לתמיכה נפרדת מצד כל בנק מרכזי לאומי.

גם התאמה לאינפלציה משנה במידה ניכרת את הערכת רמת היתרות הנוכחית. בשנת 2010 הגיעו לתושב אוקראיני נומינלית כ-744 דולר של יתרות. בדולרים של יולי 2026 זה כ-1,130 דולר. כלומר, המדד הנוכחי של 1,300 דולר עולה על רמת 2010 רק בכ-14%, אף שבערכים נומינליים ההפרש מגיע ל-74%.

“באופן נומינלי המדד הנוכחי גבוה כמעט פי שניים, אך אם מביאים בחשבון את האינפלציה של הדולר, הוא מקביל בערך לרמה של 2007–2010. יחד עם זאת, אז לא היה צורך להחזיק את הכלכלה בתנאי מלחמה בקנה מידה מלא”, – ציין Fedinskyi.

המומחה גם הזהיר מפני התפיסה שלפיה היתרות הן מלאי מזומנים השמור פיזית במקום אחד.

“קיימת תפיסה עממית שלפיה יתרות הזהב והמטבע הן חדר גדול שבו מוערמים זהב ומטבע. למעשה זה לא כך. רוב היתרות הן נכסים נזילים מאוד שאפשר להמיר במהירות למטבע לצורך ביצוע התערבויות”, – הסביר.

נכון ל-31 ביולי היוו נכסים במטבע חוץ 91.43% מהיתרות. ניירות ערך היוו 53.26% מההיקף הכולל, מטבע ופיקדונות — – 38.18%. זהב מוניטרי היווה 7.02%, וזכויות משיכה מיוחדות של קרן המטבע הבינלאומית — – 1.54%. מבנה זה מאפשר ל-NBU לקבל במהירות נזילות במטבע חוץ, אך שווי הנכסים הבודדים עשוי להשתנות בהתאם לשיעורי הריבית, לשערי החליפין ולמחיר הזהב.

היתרות חשובות במיוחד בשל הגירעון הגדול בסחר החוץ. בינואר–יולי 2026 ייבאה אוקראינה סחורות בשווי 58.1 מיליארד דולר, בעוד שהיצוא עמד על 24.1 מיליארד דולר. פער הסחר בסחורות הגיע לכ-34 מיליארד דולר. בתנאים כאלה מוכר ה-NBU מטבע חוץ כדי לכסות את הגירעון המבני של השוק ולהגביל תנודות חדות של ההריבנה.

אם הלחץ על שוק המטבע גובר, ה-NBU מגדיל תחילה את התערבויותיו. השלב הבא עשוי להיות החמרה במדיניות האשראי של הבנקים, ולאחר מכן העסקים מתחילים לשלב סיכוני שער במחירי הסחורות והשירותים. ההשפעה מורגשת מהר ביותר בדלק, בציוד, ברכבים, בתרופות ובמוצרים אחרים בעלי רכיב יבוא גבוה.

יחד עם זאת, מדד הכיסוי של 4.2 חודשי יבוא עתידי אינו אומר שללא תקבולים חיצוניים חדשים יתרות המטבע ייעלמו באופן מכני בתוך ארבעה חודשים.

“אי אפשר לומר שאם השותפים יפסיקו לתת סיוע, היתרות ייעלמו בתוך ארבעה חודשים. תקבולי היצוא ותוכניות קרן המטבע הבינלאומית ימשיכו, ואפשר יהיה ליישם הסדרי חוב ופתרונות אחרים. תרחיש שבו המדינה פשוט שואבת כסף מהיתרות וזורקת אותו לשוק אינו סביר”, – הצהיר Fedinskyi.

בדברו על כספים אישיים, המומחה המליץ לאוקראינים לחשב תחילה את ההכנסות החודשיות ואת ההוצאות ההכרחיות ביותר. הרובד הראשון של הרזרבה המשפחתית צריך לכסות בערך חודש של הוצאות, וחלקו יישמר במזומן למקרה של הפסקות חשמל או בעיות בתשתית הבנקאית. את הרובד הבא רצוי לבנות לשלושה עד שישה חודשים, תוך שימוש בחשבונות בנק נגישים ובפיקדונות קצרי טווח. למשפחות עם הכנסה לא יציבה, ילדים, מחלות כרוניות או סיכון לעבור דירה רצוי מלאי לשישה עד שנים-עשר חודשים.

“כל אדם צריך להבין שעלולים להתעורר מצבים שונים: מחלה, אובדן עבודה, הוצאות בלתי צפויות. זה אינו תלוי ישירות בהיקף יתרות הזהב והמטבע שיש למדינה. אדם צריך קודם כול לחשוב על היתרות שלו עצמו”, – סיכם Fedinskyi.

קודם לכן, הכלכלן ומייסד Experts Club, Maksym Urakin, בהתייחסו לרמת היתרות האוקראיניות, הדגיש כי אין לראות בהיקפן המוחלט ערובה לביטחון מטבע מלא.

“רמת יתרות של 51.2 מיליארד דולר נותרת חיץ מטבע משמעותי, אך המדד המוחלט עצמו אינו צריך ליצור רושם של הגנה מלאה. יציבות היתרות תלויה בקביעות המימון הבינלאומי, בהיקף התערבויות ה-NBU, בתשלומי חוב וביכולת הכלכלה להגדיל את הכנסות היצוא”, – ציין Urakin.