בהתחשב בכניסתו לתוקף של מנגנון CBAM באיחוד האירופי מ-2026, היצואנים האוקראינים והקבינט צריכים להאיץ את הפחתת הפחמן
יצואנים אוקראינים של מוצרים למדינות האיחוד האירופי וממשלת אוקראינה צריכים להקדיש יותר תשומת לב לבעיית הפחתת הפחמן במסגרת האסטרטגיה Green Deal ובפרט ל-CBAM – מס נוסף על סחורות בעלות רמת פחמון גבוהה בייצור, שייכנס לתוקף החל מ-2026. דעה זו הביעו מומחים ונציגי חברות במהלך שולחן עגול ביום שלישי
יצואנים אוקראינים של מוצרים למדינות האיחוד האירופי וממשלת אוקראינה צריכים להקדיש יותר תשומת לב לבעיית הפחתת הפחמן במסגרת האסטרטגיה Green Deal ובפרט ל-CBAM – מס נוסף על סחורות בעלות רמת פחמון גבוהה בייצור, שייכנס לתוקף החל מ-2026.
דעה זו הביעו מומחים ונציגי חברות במהלך שולחן עגול ביום שלישי בנושא "השפעת CBAM על היצואנים המקומיים", שהתקיים במרכז העיתונות של סוכנות הידיעות "Interfax-Ukraine".
מנהלת מחלקת אקולוגיית האנרגיה והכלכלה ה"ירוקה" של הפדרציה של המעסיקים באוקראינה (Federation of Employers of Ukraine), Olha Kulyk, ציינה כי CBAM חשוב מאוד והוא משפיע על היצואנים, על כל מפעל.
לדבריה, במהלך נסיעת עבודה לאחרונה שוחחה עם נציגי מפעלים וגופים באירופה, והם אוספים מידע לפי הדוחות במסגרת CBAM. יחד עם זאת, בעוד שבחברות האירופיות מיושמת הדרישה לאימות דוחות הפליטות, למפעלים האוקראינים יש בעיות בתחום זה, ובפרט, המאמתים האוקראינים צריכים להיות מוסמכים בנציבות האירופית.
"אימות לפי נתונים – הזמן עובר מהר, ואנו לא יכולים לגרור את הבעיות האלה. לכן משרד הכלכלה יחד עם משרד האקולוגיה ינהלו משא ומתן כדי שהאימות יוסמך בנציבות האירופית. אבל עד כה הנושא לא נפתר", – אמרה Kulyk.
מצד שני, לדבריה, גם למדינות אירופה יש בעיות מסוימות בהסדרה אחידה של שורה של עניינים ובצעדים הבאים ליישום היוזמה "הירוקה". יש צורך בהקמת קבוצת עבודה, ושכדי לעבוד במסגרתה אוקראינה צריכה לקבל הזמנה.
מנהל המרכז המידעי-אנליטי GMK Center, Stanislav Zinchenko, קבע מצדו כי באמצעות הנהגת מנגנון CBAM האיחוד האירופי מגן על שווקיו. ובהמשך ייושמו מנגנונים דומים גם במדינות אחרות, כמו בריטניה, ארצות הברית ואוסטרליה.
"זהו גל חדש של פרוטקציוניזם, זהו פרוטקציוניזם 'ירוק', והוא יצעד על פני כדור הארץ. זה יוביל לעיצוב מחדש של הזרמים, אבל זה גם יסייע בהפחתת הפליטות", – צופה Zinchenko, והוסיף כי כיום חסרים מאמתי פליטות באיחוד האירופי, באוקראינה ובעולם.
"פחות מ-10% מתוך 20 אלף החברות בגרמניה שהיו צריכות לדווח בזמן עשו זאת. וגם באוקראינה יש בעיות עם הדוחות ועם המתודולוגיה. הליך גולמי מאוד, ניסוי גולמי, אך הוא מתחיל להשפיע על חברות אוקראיניות. באוקראינה אין אפילו מסמך אחד בנוגע ל-CBAM", – קבע המומחה.
לדבריו, בשל נסיבות כוח עליון בגלל המלחמה, ייתכן שמ-2026 אוקראינה לא תהיה כפופה לדרישה להגיש דוחות מאומתים, אלא רק דוחות הצהרתיים לפי CBAM, ללא תשלום על תעודות.
לפי נתוניו, אם ייכנסו לתוקף דרישות CBAM המחמירות, הפסדי אוקראינה, בחישוב לפי מחירי 2023, עשויים להסתכם ביצוא ברזל יצוק ("מינוס" 1.4 מיליון טונות) ב-600 מיליון דולר, בחצי-מוצרים – 640 מיליון דולר, במוצרים מגולגלים – 200 מיליון דולר. בסך הכול ההפסדים של מפעלי המטלורגיה עשויים להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.
גם ענפי תעשייה אחרים ייפגעו.
"אנו לא רואים עניין לא מצד הממשלה ולא מצד המשרדים, שאמורים לנהל משא ומתן מתמיד. ובאיחוד האירופי תמהים מדוע אוקראינה אינה לוקחת חלק פעיל בתהליך הזה. למרבה הצער, חלק מעובדי הממשלה סבורים שזו בעיה של העסקים ולא של הקבינט", – סיכם Zinchenko.
שותפת Arzinger ומנהלת תחום האנרגיה ומשאבי הטבע, הגנת הסביבה ופיתוח בר-קיימא, Anzhelika Livitska, הדגישה כי CBAM הוא שילוב של אקולוגיה וכלכלה, ולאוקראינה יש מחויבות ליישם את חקיקת האיחוד האירופי באוקראינה.
"אנו מיישמים שורה של תקנים בניהול פסולת. ואנו מצפים ליותר שיתוף פעולה מצד הממשלה והמשרדים. כמעט לא נספיק עד 2050, אבל יש לנו מחויבויות", – אמרה Livitska.
לדבריה, בעיקר מלט, פלדה, אלומיניום ודשנים ייכללו במסגרת CBAM. ויש להגיש דוחות עד ה-31 במאי בכל שנה, בפעם הראשונה – עד ה-31 במאי 2027 עם דוח לשנת 2026. אם לא יוגשו דוחות – קנסות משמעותיים, מ-EUR10 עד EUR50 על כל טונה של פליטות.
"הממשלה צריכה להעלות את סוגיית נסיבות הכוח העליון עבור מפעלים אוקראיניים", – סבורה Livitska.
המנהלת הביצועית של איגוד "Ukrtsement", Lyudmyla Krypka, ציינה כי למפעלים אוקראינים יש אפשרות להגיש דוחות פליטות באופן הצהרתי.
"יזמנו הליך כזה, אנו לא מחויבים לרכוש תעודות CBAM בתנאי כוח עליון. אנו מציעים ומבקשים לפעול במסגרת CBAM לפי העיקרון ההצהרתי", – הדגישה Krypka.
נשיא איגוד המפעלים "Ukrmetalurgprom", Oleksandr Kalenkov, ציין כי מפעלי המטלורגיה רואים ב-CBAM תהליך בלתי הפיך: "כך או אחרת זה ייושם, ויהיה בכל העולם, וזה יוביל לעיצוב מחדש כלשהו של הסחר בכל העולם".
בעבר עד שליש ממוצרי המתכת הגיע לאיחוד האירופי, כעת החלק גדל בעקבות חסימת נתיב הים, והוא עשוי לגדול אם החסימה תתחדש.
"חשוב שהממשלה תצטרף לתהליך ותקדיש לו יותר תשומת לב", – הדגיש Kalenkov, וציין כי חברות אירופיות מקבלות מהיוזמה האקולוגית הזו סובסידיות מסוימות לצורך פיתוחן ומודרניזציה שלהן.
"צריך ליישר קו בכללי המשחק של החברות האוקראיניות והאירופיות – להחיל תנאי כוח עליון על מפעלים אוקראינים. צריך לגשת לסוגיה זו באופן מקיף, ולהביא בחשבון את נושא המודרניזציה של החברות. משרד הגנת הסביבה ומשרד הכלכלה נוגעים בתהליך הזה, אבל חשוב שיהיה מרכז אחד שינהל אותו, כדי שלעמיתים האירופים תועבר עמדה אחידה", – אמר ראש "Ukrmetalurgprom".
הוא סבור גם כי יש צורך ליצור באוקראינה שוק תחרותי של מאמתים, כדי שחברות מקומיות ואירופיות כאחד יוכלו לפעול כאן.
קודם לכן, ראש הקשרים הבינלאומיים של קבוצת "Metinvest", Andrii Kryl, הצהיר במהלך Ukraine’s Future Summit כי בקרוב מכשול חדש לחברות אוקראיניות בעבודה בשוק האירופי יהיה מכס הפחמן (CBAM), שייכנס לתוקף מלא בעוד 18 חודשים. המנהל הבכיר הביע תקווה כי הודות לדיאלוג בין ממשלת אוקראינה לנציבות האירופית ניתן יהיה להתגבר על המכשולים הללו וזרמי הסחר יישארו ללא הפרעה.
מצדו, מנהל האקולוגיה והבטיחות התעשייתית של "Interpipe", Vladyslav Varnavskyi, ציין ב"Exporters Summit" שאורגן על ידי Forbes Ukraine כי חברות צריכות להקדיש יותר תשומת לב לפרויקטים סביבתיים במסגרת דרישות האיחוד האירופי בנושא הכלכלה ה"ירוקה" – Green Deal ו-CBAM. והוא הבהיר כי למרות שהנושא הזה הולך ומתרחב ואינו רק פוליטי אלא גם כלכלי וחברתי, באוקראינה עד כה מעט חברות מקדישות לכך תשומת לב, אפילו יצואנים של מוצרים לאיחוד האירופי.
כפי שצוין באתר הנציבות האירופית, ה"הסכם הירוק" (Green Deal) הוא אסטרטגיה שנועדה להביא את כלכלת האיחוד האירופי למצב מודרני, יעיל במשאבים ותחרותי באמצעות התחייבויות להפחית את פליטות גזי החממה עד 2030 ב-55%, ועד 2050 להפסיקן לחלוטין.